tag:blogger.com,1999:blog-4170030128637965669.post4486654691360592049..comments2023-10-26T14:53:14.095+03:00Comments on אופוס 31: זיכרון בערפלTom Baikin O'hayonhttp://www.blogger.com/profile/06423668075323103186noreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-4170030128637965669.post-38553616076928297862012-07-26T11:36:38.499+03:002012-07-26T11:36:38.499+03:00טל היקר,
תודה רבה על התגובה. את הסיפור הזה כתבתי כ...טל היקר,<br />תודה רבה על התגובה. את הסיפור הזה כתבתי כשרק התחלתי לעבוד בהוצאת הספרים של "יד ושם", אחרי שהוצפתי בספרי זכרונות של ניצולים. הסיפור מבקש לשקף את האופן שבו התרבות היום ספוגה בעולם דימויים וסמלים הנובעים מהזיכרון הקולקטיבי של ישראל, לצד אובדן הקשר הייחודי של החוויה הישירה.Tom Baikin O'hayonhttps://www.blogger.com/profile/06423668075323103186noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4170030128637965669.post-91763895353981894452012-07-25T17:05:07.633+03:002012-07-25T17:05:07.633+03:00יופי של קטע תום. גם כתוב היטב וגם מעורר תחושת שואה...יופי של קטע תום. גם כתוב היטב וגם מעורר תחושת שואה. זה מעניין, האופן בו הצלחת ליצור תחושת שואה (הנפילה במורד ההר, למשל, מזכירה לי בריחה ליער פרטיזנים מאיזה קאמפ. והחיילים, כמובן), כשברקע המיידי מוזיאון השואה והחוויות שהיא מביאה ("ההשקעה בטלוויזיות", משהו שמזכיר את הבנאליות, מתוך אדישות, אל הרוע).Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16531045109523158946noreply@blogger.com