על השולחן

על שולחן הכניסה של הלובי למלון המסופח לאוניברסיטה הלאומית עמד חבר המועצה לתכנון עתידי. מאחוריו ניצבו שאר חברי הפאנל שחיכו כל אחד לתורו לדבר. אף אחד מהם לא הקשיב לו, כל אחד מהם היה עסוק מדי בהרצת הרצאתו שלו בראשו.  על הרצפה מסביב לשולחן, פזורים בכל רחבי הלובי, ישבו או שכבו הסטודנטים של הדור הבא. גם הם לא ממש הקשיבו לחבר המועצה לתכנון עתידי. הוא פשוט לא דיבר בשפה שהם הבינו. שלא יהיה ספק, הם הבינו את המילים שהוא אמר, אבל השפה, כמו כל דבר אחר בעולם הזה, כפופה לתהליך של התפתחות מתמידה ושפתו של כל דור אינה שפתו של זה הקודם. בין הסטודנטים של הדור הבא ולחבר המועצה לתכנון עתידי עמדו ארבע דורות ושפתו נשמעה להם כמו מסר קדמוני מהעבר. 

"הסינים!" חבר המועצה לתכנון עתידי הרים את קולו כדי לעורר את הקהל המנמנם, כשהוא ראה שה לא עוזר הוא השיב את קולו הצפצפני לגובהו הרגיל "הסינים, או כך לפחות קראו לגזע זה של אנשים באותה תקופה... ככל הנראה, היו הראשונים להשתמש בזה. לפני שהמערב הבין מה קרה יצאה הודעה רשמית שאמרה ואני מצוטט עכשיו מלוח דפוס עתיק שוועדה לארכיאולוגיה אנושית מצאו: 'הרפובליקה העממית של סין גאה להכריז שפרוייקט 'השלב הבא' הסתיים בהצלחה'." חבר המועצה התכוון לשתוק לרגע, במעין פאוזה דרמטית, אבל חוסר האיכפתיות המשווע של הקהל גער בו להמשיך את דבר ואם אפשר גם לסיים אותם "...מבחינת המערב זו הייתה יריית הפתיחה למרוץ החימוש של המאה ה-21 – המרוץ האבולוציוני. אחרי הניסיון הכושל של המאה ה-19 לכבוש את הטבע, והניסיון הקטסטרופאלי של המאה ה-20 לכבוש את החלל, יעד חדש ניצב בפני האנושות עם שחר המאה ה-21 – כיבוש האדם." היה לו עוד הרבה לומר, אבל הוא ראה בכך טעם וכך, בשקט, הוא סינן את המילים "אני מתכבד להזמין את יו"ר תת-הוועדה לרפואה גנטית שיסביר לכם את הנושא המרתק הזה" וירד מהשולחן. בדרכו למקומו הוא חשב שהם עשו טעות מרה בכך שהם קיצרו שת מערכת ההשכלה הגבוהה ליום אחד בלבד שבו נדחס כל הידע הנצבר של הדורות הקדומים, והוא נזכר בנוסטלגיה שימיו שלו כסטודנט, שלושה ימים שלמים היו להם ללמוד החומר, שלושה ימים שבהם אפשר באמת להיכנס לתוך הנושאים ובאמת להתמודד עם השאלות הקשות.

אחריו עלה למרכז השולחן יו"ר תת-הוועדה לרפואה גנטית, הוא היה לא פחות זקן מקודמו וקולו היה לא פחות צפצפני, לסטודנטים הספיק מבט אחד בעכברון המזדקן הזה כדי להבין שמהפה הקטן של זה שופ דבר טוב לא יכול לצאת. "תודה רבה כבוד חבר הוועדה" התחיל יו"ר התת-ועדה לרפואה גנטית את דבריו "ובכן... חידוש זה לא היה אפשרי אלמלא תגליתו של הפרופסור המהולל, זוכה פרס נובל לרפואה, יוהאן פינקלפלאט, מאוניברסיטת היידלברג אשר, במאמרו המהפכני "על האצת הדיאלוג הרפלקטיבי של הRNA”, גילה לעולם כולו את מהות טיבה של האבולוציה." זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה יו"ר הוועדה השתתף ב'יום לימודים' ולכן הוא ידע שאין טעם להתעצבן או אפילו להרים את הראש אל הקהל ולכן הוא המשיך למלמל את דבריו בתקווה הכוזבת שאולי אחד מתוך הקהל המנומנם יקשיב. "המאמר סוכם במילים הבאות: "מתוך הנתונים שהועלו כאן, ניתן להודות מבעד לכל ספק סביר, שהתהליך האבולוציוני מתרחש במהירות של פי 4.54 מהצפוי אצל סובייקטים אשר נחשפו לנסיוב JF882, זאת הודות לאופן הרפלקטיבי של הRNA המגורה המשפיע באופן ישיר ומיידי על מבנה הDNA, אשר עד כה האמנו – באופן שגוי – כי הוא בלתי משתנה." כמה סטודנטים התחילו להרעיש, שיחה שהתנהלה עד כה בשקט פרצה פתאום והדהדה בחלל, שלושה שומרים שניצבו ליד הכניסה מיהרו למקור הרעש, כל אחד מהם הרים אחד מהסטודנטים המרעישים וגרר אותם החוצה מהמתחם.

באדישות מוחלטת יו"ר תת-הוועדה לרפואה גנטית המשיך את דבריו: "ממומנים על ידי חברות התרופות, העיתונים החלו להסביר לעם את פשר המאמר: "האבולוציה", כך הם טענו, "אינה רק תהליך הנמשך מיליוני שנים – הוא מתרחש בכל יום ובכל רגע נתון." כדי לייצר הוכחה הם השתמשו בשיבוש גס של טיעון אנושי עתיק שנקרא 'הפרדוקס של זינון': כדי להגיע מנקודה אחת לשנייה, לדוגמה מהקוף אל האדם הקדמון, חייבים לעבור בכל נקודה ונקודה בדרך בין הקוף והאדם. לפיכך האבולוציה אינה מתרחשת בין שלבים שונים, ואף לא רק בין התת-שלבים של כל דור ודור, אלא אפילו בתוך כל פרט ופרט כתהליך המתמשך מהלידה ועד המוות." יו"ר התת-ועדה חייך, הוא ידע שאף אחד מהסטודנטים לא יצליח למצוא את הכשל בטיעון. "מיד אחרי ההסבר המופשט והשגוי נאמר כי חברות שונות החלו לעבוד על תרופה שתתבסס על הJF882 ותוצע לציבור הרחב. התרופה, כך הם טענו, תגרום לכל הנוטל אותה לחוות שינויים אבולוציוניים מואצים בגופו." יו"ר התת ועדה לרפואה גנטית כיחכך בגרונו. הוא סיים את דבריו ועתה נותר לו רק להעביר את רשות הדיבור למרצה הבא. "אני מתקבד להזמין לכאן את חבר וועדת המשנה ההיסטורית לניתוח דברי דפוס אנושיים שירחיב על האופן שבו החל השימוש בתרופה."

חבר וועדת המשנה ההיסטורית לניתוח דברי דפוס אנושיים לא חיכה לתורו, הוא היה באמצע קריאת מאמר חדש שיצא לדפוס באותו הבוקר, כשרמזו לו שתורו לדבר הוא נאלץ לחדול את הקריאה. בחוסר עניין מוחלט הוא קיפל את העותק של המאמר, הניח אותו וקם לעמוד על השולחן. במונוטוניות מוכאנית הוא החל חוזר על המילים אותן הוא אמר לכל כיתה בכל יום לימודים עד כה: "ובכן..." הוא שאף מלא ריאותיו באוויר והחל מדבר במהירות דידאקטית "לא היה סוף לספקולציות, היו אלה שטענו שהתרופה, אם היא תהייה קיימת, תהפוך את כל הנוטלים אותה לבעלי כוחות מיוחדים – טלפאטיה וטלאקינזיס היו הכוחות הנפוצים ביותר, אך היו אלה שהאמינו שהיא תגרום אפילו לכוח פיזי מוגבר, וליכולת לחזות את העתיד ואפילו לעוף. כולם, כמובן, טעו." משהו בקולו המונוטוני ובמהירות שבה דיבר, למעלה משלוש מילים בשנייה, גרם לסטודנטים להקשיב לדבריו ביתר מאמץ.

"התרופה הייתה אמורה לצאת בעוד כעשור וכשאני אומר עשור אני מתכוון לעשור בשנות אנוש. שזה, פחות או יותר מאה ועשרים דורות בזמן שלנו. משך הזמן הארוך הזה נבע מרצונם של חלק מבני הגזע האנושי לשחרר את התרופה לציבור הרחב רק לאחר שיערכו מבדקים רחבים של סוכנות התרופות העולמית, אבל אז הסינים שיחררו את ההודעה שלהם. איכשהו, מתחת לרדאר של כולם, הסינים הצליחו לספק את גרסתם לתרופה לכלל האוכלוסיה הסינית הצעירה. החברה הסינית שפיתחה את התרופה קראה להEVOL, ללא ספק כבדיחה על המערב." חבר וועדת המשנה ההיסטורית לניתוח דברי דפוס אנושיים הרים את עיניו כשהחין ששקט מוזר שורר סביבו.

לתדהמתו הוא גילה שהסטודנטים מקשיבים לו. נרגש, הוא שכח מהמאמר אליו רצה כה לשוב והחל מדבר ביתר רגש: "החשש מפני עליונות מטאפיזית של האויב, מלובה על-ידי תיאוריות שונות לגבי ההשפעות האפשריות של התרופה עורר את העולם כולו למרוץ החימוש החדש. כל מדינה ייצרה את הגרסא שלה לתרופה והחלה לספקה לאזרחיה בהקדם האפשרי. אף מדינה לא רצתה להישאר מאחור." בתקווה שהוא יצליח לשמור על הקשבתם של הסטודנטים הוא סימן, בזמן שהוא דיבר, לחבר הפאנל הבא לעמוד במקומו. זה לא היסס ואץ לעמוד על השולחן לצד חבר וועדת המשנה ההיסטורית לניתוח דברי דפוס אנושיים שסיים את דבריו במילים: "עכשיו, ימשיך מכאן, סגן היו"ר של הוועדה הלאומית לפיזיולוגיה ומייסד התת ועדה לאומנות."

הלה לא היסס לשנייה ודיבר בדיוק מהמקום שבו קודמו הפסיק: "רק מספר חודשים לאחר הזריקה החלו להיראות תוצאותיה. מי שזכו לקבל את הזריקה הוכיחו יכולות אינטיליגציה מוגברות ביותר, מבנה הגולגולת שלהם השתנה וקיבל את צורתו המוכרת לנו היום – עם האונות הקדמיות מוגדלות וארובות העיניים השקועות. הבהונות הקטנות ברגליים האחוריות שלהם נעלמו כליל. בתוך שנה העולם חווה פרץ מדהים של יצירתיות, פילוסופיות פראקטיות החלו לבשר שלום עולמי, רנסאנס חדש קם בעולם האמנות שגרם לזה הקודם להיראות חיוור לידו. הדת הפכה רציונאלית והרציונאליות הפכה לדת. גישות כלכליות חדשות הוכיחו והדגימו כיצד ניתן לקיים חברת שפע שוויונית ובתוך מספר שנים אחרון הרעבים שבע. טכנולוגיות חדשות אפשרו בניית מנועים נקיים בעלי אנרגיה כמעט בלתי מתכלה שסיפקו חשמל לערים שלמות." מקהל הסטודנטים נשמעו רחשים של התלהבות. השומרים נעמדו במקומותיהם בדריכות. הם מעולם לא נתקלו במצב שבו הסטודנטים כולם הקשיבו בכזו רצינות.

בעיניים בוהקות סגן היו"ר  המשיך לדבר "במקביל, עולם האינטרנט הפך לממלכה ווירטואלית הפתוחה לכל, אנשים ניהלו שם חיים עשירים ומלאים זה עם זה תחת זהויות שונות. מכיוון ששפות התוכנה היו קלות להבנה לכל, כל אחד יכול היה לייצר לעצמו ממד מקביל שאליו הוא הזמין את חבריו. שפה חדשה נוצרה שהייתה פשוטה מספיק וגמישה מספיק שכל אזרח על פני הכדור יכול היה ללמוד אותה בתוך דקות וכך העולם כולו הפך באמת לכפר גלובלי. וכך, במשך כמעט שנתיים שלמות, הם חיו בגן עדן עלי אדמות." הסטודנטים צהלו בשאגות עידוד והסכמה. היה זה כאילו לפתע פתאום בער בלבם ניצוץ של אותה מדורה קדמונית הקרויה אידיאולוגיה או אמונה או תקווה. סגן היו"ר של הוועדה הלאומית לפיזיולוגיה ומייסד התת ועדה לאומנות ירד עזב את מקומו לטובת המרצה הבא. הוא לא הציג אותו וזה לא ציפה לכך, שניהם רק רצו להמשיך את המצב הנוכחי של האזנה נלהבת.

"אבל," קרא המרצה הבא בקול גבוהה ודרמטי, "...תמיד יש אבל." ההמולה החלה נרגעת ולאחר הפוגה מספקת זה המשיך "התהליך האבולוציוני לא הפסיק. הראשים של האנשים המשיכו לגדול עד שהיה צורך במתקן מיוחד שיחזיק את הראש בצורה מאוזנת. כל הבהונות, בזו אחר זו, נעלמו מכפות הרגליים עד שהליכה זקופה ללא עזרים הפכה בלתי אפשרית. הפה נהייה קטן מדי ושריריו הפכו מנוונים עד שהיה צורך במכונות הזנה וקשיות בשביל לקיים את הגוף. במהרה כולם נשארו בביתם מחוברים למכונות המקיימות אותן בזמן שהם מקיימים את חייהם הרוחניים על גלי האתר של האינטרנט באופן מוחלט." דממה שררה בלובי של המלון המסופח לאוניברסיטה הלאומית. "והתהליך לא הפסיק. האינטליגנציה המוגברת גרמה במהרה לריבוי כה רב של רעיונות ותובנות מהפכניים עד שאנשים מצאו את עצמם פעמים רבות משותקים למשך שעות, אבודים במחשבתם. אנשים רבים ניסו לייצר תרופה שתבטל את התהליך, אבל מי שהצליח לחשוב על תרופה לא הצליח לבטא זאת במילים, מי שהצליח לבטא זאת במילים לא הצליח להפוך את המילים למעשים, כולם נעצרו במחשבתם קפואים ומשותקים." המרצה סיים את דבריו המוכנים. קהל הסטודנטים הקשיב בריתוק ממושמע. "גבירותיי ורבותיי, אני מתכבד מאוד להזמין לכאן את כבוד יושב הראש של הוועדה האופרטיבית"

הסטודנטים לא הכירו את יושב הראש של הוועדה האופרטיבית. הם כמובן שמעו עליו ועל הוועדה שהוא עומד בראשה, אבל היה משהו באוויר, איזה מתח בלתי מוסבר שהביא אותם לקבל את פניו של יושב הראש בכבוד שאבד מהעולם עם נפילת המונארכיות העתיקות של האדם.

"תודה רבה לכם" הנהן היושב ראש בחיוך מאופק הוא חיכה זמן מה שהצהלה תירגע ולו במקצת על מנת שהוא יוכל לדבר והתחיל את דבריו "בערך בזמן הזה אבות אבותינו הצליחו לצאת מהכלא שלהם בתוך המעבדות שבאוניברסיטת היידלברג. אבות אבותינו, כידוע לכולכם היו עכברי המעבדה של פרופסור פינקלפלאט." יושב הראש שתק לרגע והמשיך.

"בני הגזע האנושי בזו לנו. הם פחדו מאתנו. ערכו בנו ניסויים למטרותיהם האנוכיות אבל זה הזמן שלנו להיות שליטים על הכדור הזה. עד כה הצלחנו ללמוד להשתמש בכלים, לדבר, לכתוב. הצלנו לביית את החתול ולהפוך אותו לחיית המשא שלנו. במהרה נלמד לייצר נשקים ונוכל להתגונן כך מהכלבים הארורים. טובי החוקרים שלנו עמלים על ניתוח ארכיאולוגי של בני האדם. המידע שהובא לפניכם ביום לימודים זה הוא התוצאה הישירה של מחקר זה. יש בידינו עכשיו מידע מספק לגבי הכרונולוגיה של העולם שנמסר בידינו למשמרת.

"אחרי שאבותינו הרוחניים – בני האדם, הצליחו להביא להשמדת עצמם הם הותירו את האחריות לעולם זה בידינו. עלינו ללמוד מטעויותיהם על מנת שאנחנו לא נחזור עליהם.

"לשם כך הקמנו מספר וועדות מחקר. הראשונה מהן, אשר אני גאה להיות חלק ממנה, היא הוועדה האופרטיבית – עליה לנהל את הוועדות השונות. הוועדה השנייה שהקמנו היא הוועדה האדמיניסטרטיבית אשר תפקידה הוא לוודא שהוועדה האופרטיבית שהיה פנויה לניהול התיאום בין הוועדות. יש לנו גם, כמובן, את הוועדה המבקרת, אשר תפקידה הוא לוודא את האופן שבו מנוהלות הוועדות האחרות ועל-ידי כך לדאוג שהתנהלות הוועדות יהיה תמיד בעל אפקטיביות מרבית. לשם כך, ובעצת הוועדה המבקרת, הקמנו את הוועדה המקשרת אשר, כשמה כן היא, מקשרת בין הוועדות השונות. ישנן כמובן הוועדה החוקרת אשר חילקנו אותה לשתים – הוועדה האקדמית והוועדה המחנכת, וגם את הוועדה לענייני התפתחות." אלפי הסטודנטים שהתקבצו בתחתית השולחן שאגו לנוכח הפירוט הביורוקרטיה הכל אהובה על גזע המכרסמים.

"בשביל לשמור על מבנה זה שהוא מופת של יעילות ניהולית חילקנו כל ועדה לשלושה אגפים היררכיים, כל אגף חולק לפי מחוזות ולכל מחוז ישנם צוותים ותת-צוותים הדואגים ששרשרת הפיקוד, כמו גם התהליך הניהולי ימשיכו לפעול ללא עצירות מיותרות." נקישות שיניים התרוממו מהקל, תחליף מספק למחיאות הכפיים של המין האנושי.

"נכון לעכשיו אנחנו רואים שישנו די מזון לכולנו היות וחלק מבני האדם נשמרו חיים הודות למכונות ההזנה שלהם ועוד לא החלו להרקיב. על פי החישובים של הצוות המתמטי מתוך האגף הסטטיסטי של הוועד הלוגיצנטרי, ישנו מספיק מזון נגיש וטרי לעוד כחמישה דורות. אנחנו מקווים מאוד שעד אז נוכל ללמוד את הטכנולוגיה המורכבת שבה השתמש הגזע האנושי לפתיחת קופסאות שימורים."

יושב הראש הניף אחת מרגליו הקדמיות "אחי! זוהי שעתנו לזרוח! יש בידינו את הידע ואת היכולת. אנחנו יכולים לצעוד קדימה יחדיו אל עבר עתיד טוב יותר לא רק לנו אלא לכל אוכלוסיית העולם!" הצווחות הצייצניות של הקהל המשולהב נסקו מעלה. יושב הראש שתק זמן רב עד שהשאגות דעכו לחלוטין ושקט מתוח של ציפייה שרר בקרב הקהל.

"בשעה זו." יושב הראש דיבר לאט ובקול מלא רגש "בעוד אנו מביטים קדימה אל עבר העתיד. אסור לנו לשכוח את העבר. אסור לנו לשכוח שכולנו היינו פעם עכברושים, אי שם בעברנו האבולוציוני. אין סיבה למלחמת האזרחים הזו. הלו הם בני דודנו. לא הם האויב האמיתי. כולנו יודעים שהאויב הוא העורב ועלינו לעבוד ביחד, יד ביד עכברים מפותחים ועכברושים מפגרים, על מנת לשחרר את כולנו מעולם של הטורפים המעופפים האלה." יושב הראש הנמיך את קולו כממתיק סוד "בימים אלו אנחנו עובדים במעבדתנו על נגיף חדש! נגיף אשר, כאשר נשחרר אותו על אוכלוסיית העורבים, הוא יגרום להם ליפול מהשמיים כמו גשם שחור של ניצחון מתוק!" שוב הוא היה צריך להפסיק את דבריו בעקבות שאגות הקהל.

"חברי! אני רוצה להבטיח לכם - בהתאם לדרישות הוועדה למען הגנה על זכויות החיים - אנו מפתחים את הנגיף ללא שימוש בניסויים בבעלי חיים ומאה אחוז מהבדיקות הראשוניות נערכו אך ורק על בני אדם אותם אנחנו מגדלים בנפרד מכלל האוכלוסייה בתנאים מצוינים."

הלובי של המלון המסופח לבניין האוניברסיטה של היידלברג רעד מציוציהם הרועשים של הסטודנטים וכולם יחדיו, באות הזדהות משותף, הרימו את הרגל הקדמית הימנית שלהם באגרוף סגור באגודל.