לתחילת הספר
בעקבות המהפכות השונות שהתרחשו באירופה במהלך המאה ה-16 – מהפכות דתיות, התפתחות
המדע וגילוי אמריקה - נשמטה הקרקע מתחת לתפיסת העולם הימי-ביניימית. למעשה, המושג
"תפיסת העולם הימי-ביניימית" היה המצאה של הדור הזה - דור הרנסנאס -
שתיאר את התקופה שבין נפילת האימפריה הרומית לבין תור הזהב באיטליה כ'שנים השחורות' (Dark
Ages) של
ההיסטוריה.
תפיסה
זאת שגויה לחלוטין: שרשרת המסירה של העבר לא נשברה, היא פשוט נעה מזרחה. עם זאת, תפיסה זאת נותרה בעינה, ו נשתמרה עד היום באזורים
רבים בעולם המערבי.
לפני שנדבר על המרד של ארצות הצפון ועל הקמת הרפובליקה ההולנדית, נקדים
בסקירה קצרה של התהליכים הפוליטיים שהתרחשו באירופה של סוף המאה ה-16. צ'ארלס
החמישי, הקיסר של מה שנקרא "האימפריה הרומית הקדושה" שכיסאה עמד באותן
שנים בגרמניה, הגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהאימפריה גדולה מכדי שתוכל להיות מנוהלת
כהלכה. הסיבה לכך הייתה הגודל והסרבול של הביורוקרטיה של האימפריה, שלא הייתה מסוגלת
להתמודד עם החזיתות הרבות של התקוממות על רקע דתי ומעמדי.
צ'ארלס החמישי פרש על-כן מכיסאו, וחילק את האימפריה לשני חלקים. את
החלק שייקרא לימים גרמניה הוריש לאחיו פרדיננד, שהפך לקיסר החדש; את אדמות ספרד
ואת ארצות הצפון (היום הולנד, בלגיה וחלקים מצרפת) הוריש לבנו פיליפ השני.
פיליפ השני, מלך ספרד, התעקש שממלכתו תישאר קתולית, והחל להפעיל את
שליחי האינקוויזיציה שלו ברחבי הממלכה. האינקוויזיציה זכתה לשם רע מאוד בספרי
ההיסטוריה, למרות שבפועל הייתה הרבה פחות אכזרית ושטנית. בשנים שבהן פעלה, הוציאה
להורג שניים-שלושה אנשים בשנה. היא לא רדפה את היהודים באשר הם - כפי שהיסטוריונים
שונים ביקשו לספר - אלא רק את היהודים המומרים: פיליפ השני פיתח תרחיש אימה שבו
יהודי מומר יצליח להשתחל לכס הוותיקן ולהיות אפיפיור. מסופר גם שהאינקוויזיציה
הייתה מערכת צנזורה נוקשה; אבל גם כאן אנחנו מוצאים שאפילו ספרו של קופרניקוס
הודפס ונמכר, עם תוספת "הערה" מטעם האינקוויזיציה הטוענת שהספר
הנ"ל מכיל דברי כפירה.
האינקוויזיציה נתפסה בעיני קהילה גדולה ומשכילה כשארית של הברבריות
שאפיינה את ימי הביניים. האינקוויזיציה
הספרדית זוהתה עם מקבילתה מהמאה ה-12, שאכן הייתה אכזרית וברברית.
הולנד הייתה מוקד ההתנגדות החריפה לאינקוויזיציה. למרות שאצילי
הממלכה היו קתוליים בעצמם, הם נהנו מפירות הנאורות החדשה והבינו שכלכלת שלום עדיפה
למסחר מכלכלת מלחמה.
עיר הנמל אמסטרדם הוקמה בראשית דרכה כתחנת עגינה לספינות פיראטים,
שמצאו עצמם חסומים מדרום על-ידי הארמדה הספרדית וממערב על ידי הצי הבריטי. אמסטרדם
הפכה עם הזמן למפלט אמתי בעבור אנשים שברחו מרדיפות כלכליות ודתיות. יהודים רבים -
כמו גם קאלוויניסטים, פרוטסטנטים ואנאבפטיסטים - מצאו בה מקום שבו יוכלו לחיות את
חייהם בשקט יחסי. כעיר חופשית, אמסטרדם חרטה על דגלה את שלוש החירויות של העולם
המודרני: חופש הדת, חופש המסחר וחופש הדפוס; ובמקביל את שלוש החירויות של הצד האפל
של הכלכלה: סמים, זנות והימורים. כך הפכה למרכז תרבותי ומרכז כלכלי אדיר, שהתחרה
עם האימפריה הספרדית הגדולה.
האימפריה הספרדית הייתה ללא ספק האימפריה העשירה באותה תקופה; עם
זאת, היא פשטה את הרגל פעם אחר פעם - ראשית, בשל כך שכל מצבורי הכסף האדירים
שנמצאו בעולם החדש התגלו כבעייתיים: ראשית, הכסף הושקע במצבורים של חומרים שונים
ובכמויות גדולות כל כך, שמיצוי הכסף התגלה כיקר יותר מערכו בשוק; שנית, הפירטים
מהצפון הצליחו להשתלט על אחת הספינות שהביאה את אוצרות העולם החדש לאירופה;
ושלישית, בגלל המלחמה המתמשכת עם ארצות הולנד.
המרד בהולנד אמנם החל כהתנגדות לאינקוויזיציה, אבל היו לו מניעים
כלכליים פשוטים יותר. הולנד הייתה מעצמה כלכלית, וסוחריה ואצילה התנגדו לתשלום
מסים לאימפריה הספרדית החשוכה. התנגדותם הייתה חזקה עד כד כך שהם העדיפו לשלם מסים
גבוהים הרבה יותר למימון המלחמה.
המלחמה הייתה ארוכה מאוד, והתנהלה בסדרה של גלי מרידות. למרות
שהספרדים הצליחו לנצח בכל הקרבות, הם לא הצליחו לנצח במלחמה: המשברים הכלכליים של
האימפריה לא אפשרו לה לנהל את המלחמה. כך, בסוף המאה ה-16 נחתם הסכם הפסקת אש,
והאימפריה נאלצה לוותר על ארצות הצפון.
לאחר שהולנד זכתה בעצמאות, היא חיפשה במהרה מלך שייקח אותה תחת
חסותו. למרבה הפלא, לא נמצא מלך כזה. אפילו אליזבת מלכת אנגליה סירבה לקבל את
האדמות העשירות, כדי לא להסתבך יותר במלחמתה עם ספרד. הולנד 'נאלצה' בלית ברירה
להכריז על עצמה כרפובליקה - הרפובליקה הראשונה באירופה. הרפובליקה פרחה בזכות חירויותיה,
ובמהלך המאה ה-17 הייתה למרכז תרבותי וכלכלי אדיר. אמסטרדם, כמרכז הכלכלי (אם כי
לא הפוליטי) של הרפובליקה, עיצבה חלקים גדולים מן התפיסה של העולם המודרני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה