זנוביה המלכה מורדת באימפריה, מתוך 'אגדות אמתיות'

זנוביה הייתה נסיכה סורית צעירה בעיר העתיקה תדמור. היא נולדה למשפחת אצולה אשורית מכובדת שהיו צאצאים של מלכת שבא המפורסמת. כבר מצעירותה ברור היה שהנערה הזאת נועדה לגדולות; לא זאת בלבד שהייתה אחת הנשים היפות ביותר בממלכה, אלא הייתה גם חכמה ומלומדת עד מאוד וידעה שפות רבות. היא הייתה אפילו מיומנת ברכיבה ובצייד, פעולות שהיו שמורות בימים ההם בעיקר לגברים.

כשזנוביה התבגרה, התחתנה עם האיש העשיר ביותר בתדמור - המלך אודינטוס, שהיה אמנם מלך, אבל גם איש פחדן ומשעמם.

באותה תקופה ממלכת תדמור, כמו רוב אירופה והמזרח התיכון, הייתה תחת שליטתה של האימפריה הרומית. לפעמים היה נחמד להיות חלק מהאימפריה הרומית, מכיוון שבתמורה למיסים ששילמו לה, היא סיפקה לכל הממלכה הגנה וגם חירות. אבל בימי זנוביה האימפריה הרומית נשלטה על ידי סדרה של קיסרים אכזריים, שבזבזו את כל אוצר הממלכה במסיבות ראוותניות ומלחמות מיותרות. כאשר נגמרו להם הכספים הם הגבירו את עול המיסים על העמים הכפופים להם עד שאי אפשר היה להמשיך לחיות באימפריה הרומית.

בתגובה עמים רבים החלו להתקומם כנגד הרומאים. בצפון היו אלה שבטי הברברים הגותיים, ובמערב התאגדו העמים הגאלים למלחמה ברודנים האכזריים.

זנוביה שמעה על העמים המתקוממים כנגד הרומאים, ופנתה לבעלה המלך: "זוהי ההזדמנות שלנו להצטרף למאבק ולשחרר את עמנו מהשלטון הרומאי". אבל בעלה לא היה מוכן לשמוע על כך: "למה לעשות בעיות סתם כך? מה אכפת לך שהם מעלים את המיסים? אנחנו עשירים, זה לא מפריע לנו".

זנוביה ניסתה לשווא להסביר לאודינטוס המלך שבתור מלך ומלכה הם אחראיים לא רק לעצמם, אלא גם לנתינים שלהם שכורעים תחת עול המיסים הרומאי הכבד, אבל הוא היה עקשן מדי ובעיקר פחדן מדי כדי לעשות משהו בנידון.

כעבור כמה ימים אודינטוס המלך מת בפתאומיות. איש אינו יודע עד היום מי הרג אותו: האם היו אלה הרומאים, או שמא התושבים המתוסכלים של תדמור, או זנוביה עצמה? אחרי מותו כס המלכות עבר לבנה של זנוביה, שהיה בן שנה כמובן שתינוק בן שנה אינו יכול לשלוט על ממלכה, ולכן הייתה זו זנוביה עצמה שנטלה את השלטון.

מיד עם קבלת השלטון, זנוביה הכריזה מלחמה על האימפריה הרומית. היא הנהיגה בעצמה את צבאותיה. בתחילה החיילים קצת חששו להיות מונהגים על ידי אישה, ובמיוחד על ידי אצילה שמעולם לא ראתה שדה קרב. אבל כשראו אותה רכובה על סוסה, שועטת קדימה כמו אחד החיילים היישר לתוך שדה הקרב, הם היו גאים להיות מונהגים על-ידי אישה אמיצה כל-כך.

במהרה הצליחה זנוביה לשחרר את כל סוריה משלטון הרומאים; אבל היא לא הסתפקה בזאת. היא הנהיגה את צבאותיה הלאה, והם שיחררו גם את ממלכת פלשתינה ואת מצרים. לאחר מכן נעו צפונה ושיחררו גם ערים רבות באסיה הקטנה (טורקיה של היום). כך, בתוך פחות משנה, זנוביה מצאה את עצמה מולכת על ממלכה אדירה שהשתרעה מנהר הנילוס ועד נהר הפרת.

בינתיים, ברומא עלה לשלטון קיסר חדש בשם אורליאנוס. לשם שינוי, הוא לא היה מושחת ואכזרי כמו קודמיו, אלא מנהיג חכם ואמיץ. הוא החליט להשיב לרומא את כבודה האבוד, וגייס את אחד הצבאות הגדולים ביותר של האימפריה הרומית. הוא כבש בחזרה את אדמות הממלכה מהגאלים והגותים, ולאחר מכן נע מזרחה לכבוש בחזרה את האדמות שהיו שייכות לממלכת תדמור.

זנוביה הייתה אמנם מנהיגה אמיצה, אך צבאה לא יכול היה לעמוד נגד הליגיונרים הרומאים. אט אט אורליאנוס הצליח לכבוש בחזרה את אדמותיה של זנוביה. תחילה גירש אותם מאסיה הקטנה ולבסוף, לאחר קרבות רבים שבהם חייליה של זנוביה לחמו בעוז, הצליח להכניע אותם גם בסוריה ולכבוש בחזרה את העיר תדמור.

כשתם הקרב, אורליאנוס קרא למפקדי הצבא המורד להביא בפניו את המנהיג האמיץ שהעז למרוד באימפריה הרומית. מה רבה הייתה הפתעתו כשבמקום לראות מנהיג מבוגר ניצבה לפניו אישה צעירה ויפהפייה. הוא ציווה לכלוא אותה בשלשלאות זהב ולהביא אותה אתו לרומא הבירה.

ברומא הייתה מסורת עתיקת יומין שכאשר קיסר שב לעיר כמנצח, מקיימים מצעד ניצחון גדול לכבודו: כל תושבי העיר נאספים בכניסה לעיר ומקבלים את פניו בקול תרועה ושמחה. מכיוון שזמן רב חלף מאז שהיה מצעד ניצחון ברומא, המצעד הזה היה גדול ומכובד במיוחד.

גולת הכותרת של המצעד הייתה המלכה זנוביה שהובלה על בימה מיוחדת, שלשלאות הזהב שלה נוצצות בשמש כמו תכשיטים יקרים.

בדרך כלל הקהל הרומאי היה צועק קריאות גנאי כלפי המורדים השבויים, ולעתים אפילו קורא להוציא אתם להורג; אבל כאשר ראו את זנוביה היפה ניצבת גאה בראש מורם, הם לא קראו למותה, אלא קראו אליה הצעות נישואין.

כך בילתה זנוביה את שארית חייה, יחד עם בנה, בווילה גדולה בפאתי רומא. היא זכתה לכבוד של אצילים, הוזמנה לכל האירועים הגדולים ואירחה בביתה את האישים החשובים ביותר של רומא, שבאו להתייעץ אתה בנושאים שונים - אפילו באסטרטגיות לחימה.

נהנתם מהסיפור ואתם רוצים להמשיך ולקרוא עוד אגדות אמתיות? לחצו כאן 

זינוביה מובאת לפני אורליאנוס, ג'יובאני בטיסטה טיפולו