(א)
11. אדם לא יכול לתפוש באופן טבעי אלא דרך אבריו הטבעיים או הגופניים.
22. אדם, על ידי יכולותיו לחשיבה הגיונית יכול רק להשוות ולשפוט את מה
שהוא כבר תפש.
33. מתפישה של שלושה חושים בלבד, או שלושה היבטים בלבד איש לא יוכל להגיע
להיבט רביעי או חמישי.
44. איש לא יוכל לחשוב מחשבות שאינן טבעיות או גופניות אם תפישתו היא רק
טבעית וגופנית.
55. שאיפותיו של האם מוגבלות על ידי תפישתו; איש לא יוכל לשאוף למה שהוא
לא תפש.
66. שאיפותיו ותפישותיו של אדם, אשר לא נלמדו על-ידי דבר מלבד איברי
החישה, חייבות להיות מוגבלות למושאי החישה.
(ב)
11. תפישתו של האדם אינה מוגבלת על ידי איברי התפישה; הוא מבחין ביותר
מאשר חושיו (יהיו חדים ככל שיהיו) יכולים לגלות.
22. ההיגיון, או ראיית המידה בין כל מה שכבר נתון לנו, אינו זהה להיגיון שיהיה
ברשותנו כאשר יהיו יותר נתונים בידינו.
33. [יחידה זו חסרה]
44. המוגבל שנוא על המחזיק. אותו המעגל המשעמם, אפילו זה של היקום, יהפוך
במהרה לטחנה עם גלגלים מורכבים.
55. אם הרבים יהפכו לזהים כשם שהמעטים הופכים בהיותם מוחזקים, עוד! עוד!
היא בכיית הנשמה הטועה; פחות מהכול לא יספק את אדם.
65. שאיפתו של אדם היא אינסופית, הַחָזַקַה היא אינסופית והוא עצמו
אינסופי.
מסקנה
אלמלא היכולות הפואטיות והנבואיות הפילוסופי והניסויי יהיו במהרה
המידה של כל הדברים, ויעמדו במקום, לא מסוגלים לעשות דבר מלבד לחזוק על אותו מעגל
משעמם שוב ושוב.
יישום
הוא אשר רואה את האינסופי בכל הדברים רואה את האל. הוא אשר רואה רק
מידה רואה רק את עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה