גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 28

28

תפילה, וסגידה וטקסים –

השלך אותם לצד.

בפינה של המקדש הסגור,

למה להתחבא לבד?

מגשש באפילה של תודעתך,

איזה תשמיש קדושה אתה מחפש?

פקח את עיניך וראה:

אלוהים לא נשאר בפנים.

הוא הלך למקום שבו איכרים עמלים

לקצור ולזרוע,

למקום שבו ריסוק סלעים לסלילה

לוקח שנה של עבודת כפיים.

הוא שם במבול ובלהט החם

ידיו כבר נוקשות מאבק

עשה כמותו והסר חולצתך

להיות בדרגה של הכול.

שיחרור? היכן תשיגהו?

היכן הוא נמצא?

בנטילתו את אזיקי הבריאה,

אלוהים עצמו כבול.

שכך מהטראנסים והפוּג'וֹת;

זרוק את מגשי הפרחים:

קרע בגדים, תהפוך מטונף, ומיוזע;

רד לאדמתו.

(11)

עזוב את המזמורים והשירה ואת ספירת החרוזים! למי אתה סוגד בפינה אפילה של מקדש שכל דלתותיו סגורות? רק פקח את עיניך והראה שאלוהיך לא לפניך!

הוא במקום בו החורש חורש את האדמה הקשה ובמקום בו סולל הדרכים שובר סלעים. הוא שם במטר ותחת החמה הקופחת וזר פרחיו מלא אבק. הנח את הכסות המקודשת, וכמוהו רד אל האדמה הטרשה!

ישועה? איפה ניתן למצוא את הישועה הזאת? אדוננו בעצמו נטל בשמחה את שלשלאות הבריאה, הוא קשור עם כולנו לנצח.

צא מהמדיטציות שלך ותעזוב את הפרחים והקטורת שלך! איזה נזג ייגרם אם בגדיך יתבלו ויוכתמו? פגוש אותו העמוד לצדו בעמל ובזעת אפיך.

////

שנה טובה!