אפר בני זינוביה

זה לא אבק, מתוקה
זה לא אובך.
זה לא זיהום של אוויר
מעוור.
זה אפר בני זינוביה,
נישא מערבה.
הריסות תדמור עפות
מהדף הפיצוץ.

כל מה שחשבנו שעבר חזר
ואי אפשר לראות דבר מוזר בספר הזה
כמו איש יוצא בחליפה באמצע אוגוסט אגדי
או איש שולח עריפה שתשודר בפול HD

יש סוחר בדים בירושלים שבוכה כבר חודשים
לא בגלל שאין לו פרנסה,
(החבר'ה מהשטייטל ברחוב הנביאים דואגים לכך)
אלא בגלל שאין למצוא יותר בדים
מתדמור, או מוסול, או דמשק.
אותם בדים שכשאירופה נגעה בהם,
היא הבינה שצריך רנסאנס.

אז מחר מתוקה
כשנצא מהארמון בחול שהוא ביתנו
וננער את הבגדים ששכחנו על החבל
אם תראי אותי דומע,
תזכרי
אני לא בוכה
פשוט נכנס לי קצת אבדן לתוך העין.