גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 33

33
היום בו תמחה
את שמי, אדוני,
הוא היום בו אהיה חפשי.
אוולד מחדש בך
במקום בחלום
פרי יצירתי.
כתביך נמחקים
בקו החוצה
של שמי.
עד מתי,
חובה עלי, לשאת את רוע
תהילתי?

הוא גונב בגדים מזרים
לגנדרנותו
האנוכית;
הוא מחריש כל
קול מנגינה זרה
בשם ההתבטאות האישית.
עם זה השם, מספיק ודי!
מעתה אעלה רק
את שמך על שפתי.
ביום בו שמי נגמר
אהיה אחד עם כל השאר
ואל שְמֵי חסר-השם אצוק את חיי.

(לא נכלל בטקסט המקורי)

ביום שבו תשבור דרך שמי זה, אדוני, אהיה חפשי ואעזוב אל הבדיון אותו בראתי ואמצא את מוקמי בתוכך.
בשירבוט שמי מעל כתביך אני מסתיר את עבודותיך. אינני יודע עד כמה אוכל עוד לשאת את זו האימה.
גאווה זו של שם תולשת נוצות מזנבות אחרים, על מנת להדר את עצמיותה וכדי להטביע כל מנגינה אחרת היא מכה בתוף של עצמה. הו, מי ייתן והיא תובס לחלוטין בתוכי שיבוא היום שבו רק בשמך ינגן בלשוני ואני אוכר על ידי הכול בזהותי חסרת השם.

מבוא לחיים - פרק ראשון - העיר

אוקיי, אני שמח להעלות את הפרק הראשון של פודקאסט חדש בשם "מבוא לחיים".

זו תכנית חדשה שלי ב"רדיו מרכז העיר", בכל פרק אקח נושא אחד ואציג אותו מבחינה היסטורית או פילוסופית כדי לראות אם יש בו משהו מיוחד שאנחנו לוקחים כמובן מאליו.

התכנית הזו היא תוצאה ישירה של המחקרים שערכתי כאן באתר אז לחלק מכם הנושאים יהיו מוכרים.

אני ממש רוצה לשמוע חוות דעת וביקורת כי זה רעיון חדש שאני לא ממש יודע איך להעביר אותו למדיום הזה.

הפרק הראשון נקרא "העיר" והוא מסכם את התוצאות של המחקר בנושא זה שהחל בסדרת הרצאות במסגרת "בית ריק - הקיבוץ" והמשיך לפרקים מספר היסטוריה שפורסמו כאן באתר בשם "העיר" שבתקווה יום אחד יהפכו לעבודת דוקטורט היסטוריוסופית בנושא.

האזנה נעימה!