וינה |
כמה
עמוק מעמוק הנו
כמה
עמוק מעמוק הנו
כאבי,
תודעתי חבה קיומה
לתהום הנצחית של מגעו
כמה
עמוק מעמוק הנו
הוא
מביא כישופים לעיני,
פורט
על מיתרי הוינה של ליבי
הוא
מביא כישופים לעיני,
פורט
על מיתרי הוינה של ליבי
הוא
מעיר בי מקצבים
של
רון, עונג, יגון, הנאה
כמה
עמוק מעמוק הנו.
כמה
קסומה הגלימה שטווה
מזהב,
כסף, ירוק, כחול
רגליו
נמתחות מתחתיה
בנוגעי
בהן אתעלף משילהוב
כמה
קסומה הגלימה שטווה
מזהב,
כסף, ירוק, כחול
רגליו
נמתחות מתחתיה
בנוגעי
בהן אתעלף משילהוב
ימים
רבים, עידנים רבים חלפו
הוא
בסוד מכשף נשמתי
ימים
רבים, עידנים רבים חלפו
הוא
בסוד מכשף נשמתי
רבים
הם השמות והזהויות הכובשים
שממטיר
הוא בכל עת
כמה
עמוק מעמוק הנו
כמה
עמוק מעמוק הנו
(72)
זה
הוא, הכמוס מכל, המעורר תודעתי במגעיו הספונים במעמקים. זה הוא הקורא לחשים מכשפים
על עיני, ומנגן בשמחה על מיתרי ליבי במקצבים מגוונים של עונג וכאב. זה הטווה רשת
זו של מאיה בגוונים נעלמים של זהב וכסף, כחול וירוק, ובין כפליה חושף רגליו אשר למגען
אני מאבד את עצמי. ימים באים ועידנים חולפים, וזה לנצח הוא אשר מניע את ליבי בשמות
רבים, בתחפושות רבות, בהתלהבויות רבות של אושר ויגון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה