39
ביום
בו הלוטוס פרח
ביום
בו הלוטוס פרח
לא
ידעתי דבר
מחשבותי
נדו למקום אחר
לא
הכנתי מגש בשבילו
נותרתי
תם
ביום
בו הלוטוס פרח
לעיתים
ליבי נדחף ונטרף
הוא
אץ כמו נותץ בחלום
לעיתים
ליבי נדחף ונטרף
הוא
אץ כמו נותץ בחלום
דומה
כי ניחוח של דבר מה מתקתק מרחף
אי
שם על רוחות הדרום
ביום
בו הלוטוס פרח
סחפתי
רגלי בעקבות הניחוח
אל
מחוזות שאחרי מחוזות
דומה
שהעולם השתנק ממאוויים לזה
בגעש
הראשון של האביב
סחפתי
רגלי בעקבות הניחוח
אל
מחוזות שאחרי מחוזות
דומה
שהעולם השתנק ממאוויים לזה
בגעש
הראשון של האביב
מדוע
לא סיפרו שזה לא רחוק?
שזה
שלי, שלי
מדוע
לא סיפרו שזה לא רחוק?
שזה
שלי, שלי
הזחל
המטפס מתוק הריח כבר היה בפרח
בתוך
הגן שבליבי
ביום
בו הלוטוס פרח
(20)
ביום
שבו הלוטוס פרח, אבוי, שכלי היה תועה, ולא ידעתי על כך. סלי היה ריק והפרח נותר
באין משים.
רק
פה ושם עצבות נפלה עלי – ונעורתי מחלומי לחוש זיכרון מתוק של ריח מוזר ברוח
הדרומית.
הניחוח
העמום גרם לליבי לדאוב מכמיהה ודומה היה לי שהייתה זו הנשימה הלהוטה של הקיץ מחפשת
את השלמתה.
לא
ידעתי אז שזה היה כה קרוב, שזה היה שלי, ושהמתיקות המושלמת הזו פרחה במעמקי ליבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה