44
בכל
עולם
הוא
מקבל כל כך הרבה צורות
ביערות
ושדות ושמים וים
היא
מחכה בדממה בכוכבים כל הלילה
בעיניים
שאינן ממצמצות
בעלים
ובגשמי המונסון
הוויראהא
שלך רוחשת וגולשת
הוויראהא
שלך מתרבה עם הכאב
של
בתים כה רבים
היא
מהדהדת בהרבה אהבות וכמיהות
ועינוגים
וכאבים
לופתת
אותי כל חיי,
מותכת
ונמזגת לשירים כה רבים ומנגינות,
הוויראהא
שלך גועשת ועולה על גדותיה
עמוק
בליבי
אני
רואה את הוויראהא שלך בכל מקום כל הזמן
(84)
אלה
הם חבלי הפרידה המתפרשים מעולם לעולם ומולידים צורות אינספור בשמיים נצחיים.
זה
יגון זה של ניתוק המתבונן בשקט בכל לילה מכוכב לכוכב והופך שירי בין עלים מרשרשים
באפילה הגשומה של יולי.
זה
הכאב המתפשט הזה המתעמק לאהבות ותשוקות, לרגעי סבל ושמחות בבתים אנושיים, ואת זה
זה מתיך תמיד ומזרים בשירים דרך לב המשורר שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה