גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 45

45

הוזמנתי להילולות של עונג בעולם

זו זכות, זו זכות להיות בין החיים

הוזמנתי להילולות של עונג

עיני תרו למרחקים, מאביסים

תשוקותיהם ביופי

עיני תרו למרחקים, מאביסים

תשוקותיהם ביופי

אזני הטביעו עצמן עמוק

במוזיקה

נתתם לי הזדמנות לנגן בחליל

בהילולות שלכם

שוטטתי אותם, מתקין שירים

מדמעות וחיוכים

נתתם לי הזדמנות לנגן בחליל

בהילולות שלכם

שוטטתי אותם, מתקין שירים

מדמעות וחיוכים

האם עתה הגיעה העת

ללכת ולפגוש אותך בחצרך?

האם עתה הגיעה העת

ללכת ולפגוש אותך בחצרך?

לשיר לך שיר של ניצחון –

בזאת חפצתי

הוזמנתי להילולות של עונג

(16)

קיבלתי את הזמנתי בפסטיבל העולם הזה וכך חיי בורכו. עיני ראו ואזני שמעו.

תפקידי בסעודה זו היה לנגן על כינורי ועשיתי ככל יכולתי. עתה, אני שואל, האם סוף כל סוף הגיע הזמן בו מותר לי ללכת ולחזות בפרצופך ולהציע לך את דומיית ברכותי? 

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 44

44

אני רואה את הויראהא שלך בכל מקום כל הזמן

בכל עולם

הוא מקבל כל כך הרבה צורות

ביערות ושדות ושמים וים

היא מחכה בדממה בכוכבים כל הלילה

בעיניים שאינן ממצמצות

בעלים ובגשמי המונסון

הוויראהא שלך רוחשת וגולשת

הוויראהא שלך מתרבה עם הכאב

של בתים כה רבים

היא מהדהדת בהרבה אהבות וכמיהות

ועינוגים וכאבים

לופתת אותי כל חיי,

מותכת ונמזגת לשירים כה רבים ומנגינות,

הוויראהא שלך גועשת ועולה על גדותיה

עמוק בליבי

אני רואה את הוויראהא שלך בכל מקום כל הזמן

(84)

אלה הם חבלי הפרידה המתפרשים מעולם לעולם ומולידים צורות אינספור בשמיים נצחיים.

זה יגון זה של ניתוק המתבונן בשקט בכל לילה מכוכב לכוכב והופך שירי בין עלים מרשרשים באפילה הגשומה של יולי.

זה הכאב המתפשט הזה המתעמק לאהבות ותשוקות, לרגעי סבל ושמחות בבתים אנושיים, ואת זה זה מתיך תמיד ומזרים בשירים דרך לב המשורר שלי.

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 43

יש לך פגישה אי שם בלילה הסור הזה

הו רעי הקרוב

יש לך פגישה אי שם בלילה הסור הזה

הו רעי הקרוב

הרקיע מילל כמיואש

אין כל שינה בעיני

הרקיע מילל כמיואש

אין כל שינה בעיני

בפתיחת הדלת, יקירי

אני מביט החוצה שוב ושוב

הו רעי הקרוב

איני יכול לראות דבר בחוץ

אני תוהה היכן אתה פוסע

איני יכול לראות דבר בחוץ

אני תוהה היכן אתה פוסע

מעבר לנהר הרחוק אי שם

על שפת יער העבות אי שם

מעבר לנהר הרחוק אי שם

על שפת יער העבות אי שם

באפילה עמוקה אי שם

אתה מוצא את דרכך

הו רעי הקרוב

יש לך פגישה אי שם בלילה הסור הזה

הו רעי הקרוב

(23)

האם אתה בדרכים בלילה הסוער הזה, במסע האהבה שלך, חברי? השמיים נאנחים כאחד שוויתר. הלילה לא אשן. שוב ושוב אני פותח את הדלת ומביא אל האפלה, חברי!

איני יכול לראות דבר לפני. אני תוהה היכן שוכן שבילך!

ליד איזה חוף אפל של נהר שחור כדיו, ליד איזה קצה מרוחק של היער הזועף, דרך איזה מעמקים מבוכיים של קדרות אתה פוסע במסלולך לבוא אלי, חברי?

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 42

עתה ספינתי צריכה לשוט
כבר מאוחר לחכות על החוף
אבוי
ספינתי צריכה לשוט

הפריחה חלפה
אביב הלך
אמור לי, מה אני עושה
עם סל זה של פרחים נבולים?
אבוי
ספינתי צריכה לשוט

המים גואים, גועשים,
גלים נישאים
עלים יבשים נושקים לקרקע
סביב עצים חרבים

לאן הו לאן להביט
עם ריקנות מחשבה?
כל האוויר, כל השמים נרעדים
עם נגינת החליל על פני המים
אבוי
עתה ספינתי צריכה לשוט
כבר מאוחר לחכות על על החוף
אבוי
ספינתי צריכה לשוט

(21)
עלי לשגר את ספינתי- אני חייב. השעות המשתיירות חולפות על החוף - אבוי לי!
האביב סיים את פריחותיו ועזב. ועתה עם עולם של פרחי שווא דהויים אני מחכה ומשתהה.
הגלים הפכו רועשים ועל הגדה על השביל המוצל העלים  הצהובים מרפרפים ונופלים.
איזו ריקנות היא מושא מבטך! האין אתה חש את הרחש החולף באוויר עם תוויו של שיר מרוחק הצף מהחוף האחר?