שירת זעמי המתוק #13

תעזבו את חיי, בחייכם,
תעזבו את חיי.

תעזבו אותי ותחזרו למאורות שלכם,
למערות החשוכות שלכם,
הרוטטות מאור מרקע.

תחזרו לחיוכים שלכם ברדיו,
תחזרו לפסקול של חייכם,
של קרן חלאס ומירי מספיק-כבר.

תחזרו להליכה השפופה שלכם,
ארנק מושט קדימה,
עיניים לבת של השכנה.

תחזרו ל'רק ביבי' שלכם,
לשתייה בהחבא שלכם,
ולדמעות על הכרית של אשתכם.

רק תעזבו את חיי, בחייכם,
תעזבו את חיי.

אני אלך לי,
עם קיבה מליאה
ואהבה בעיניים.

עם גב זקוף
ומבט מתריס אל הרקיע.

אין לי בעיה ללכת כך לבד,
אבל אתם כולכם מוזמנים.
זכותכם לסרב, כמובן.

אבל אם אתם מסרבים בבקשה
תעזבו את חיי, בחייכם,
תעזבו את חיי.

בחזרה לשירת זעמי המתוק