בְּחַפְּשִי

בְּחַפְּשִֹי אַחַר רוּחַ הַאֱלוֹהִים,

זוּ הַמְּרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

רוֹאֶה אֲנִי שִילּוש:

אֶת אוֹר הַשֶּמֶש הַצּוֹרֵב אֶת עֵינַי,

אֶת אַלְפֵי הַצְּלַליִם הַמְּצִלִים מֵעַלַּי

וְאֶת הַהִשְתַּקְפוּת

שֶלִי וְשֶל שְכֵנַי.

וּבְקֶרֶב שְכֵנַי שוֹכֶנֶת שְכִינָה;

אַך לֹא בַּאוֹר וְלֹֹא בַּשֶּמֶש מַבִּיטִים הֵם.

כִּי זוֹ הַקּוֹפַחַת מִגְּשָמִים מְקַפַּחַת,

וּבְעֵינֵיהֶם חַד הוּא כְּאֵב הַקַּרְנַיִים.

גַּם אִם בּוֹא יָבוֹא הַגֶּשֶם

הֵם בּוֹרְחִים לַצֵל.

וּבַמַחֲסֶה הֵם חוֹפְשִיִים

לְכַסּוֹת עֵינֵיהֶם מֵאֵלֶה הָחוֹסִים

לִנְעוֹל דַּלְתּוֹתֵיהֶם מִפְּנֵי זָרִים

שֵרֹאשָם

חַשֹּוּף לַשָּמַיִים.

וְגַם בַּצְּלָלִים,

נִיצוֹלֵי הַתּוֹהוּ,

יִשְזְרוּ הֵם צְלִילִים, שֶאֲחֵרִים אָז יָבוֹאוּ

וְיֵידְעוּ אָז כּוּלָם שֶיִּשְמְעוּ אֶת קוֹלָם

כִּי הָרַחַש הָפַך כְּבָר לְרָעָש

וְאֵין לַחַש לִמְשוֹך אוֹר שֶל שֶמֶש

כְּשֶהַלַּילָה נִמְתַח בֵּין הַיּוֹם לְבֵין אֶמֶש

וְהַמָּוֶות קוֹצֵר אֶת הָחַי בְּחֶרְמֵש.

וְאִם בָּבוּאֲתָם יִרְאוּ,

אוֹ אָז לֹֹא יוּכְלוּ וְיִּירָאוּ;

אוֹ אָז לֹא יֹאכְלוּ, כִּי תַּפְחוּ לְחַיַּיִם

וְיַעֲזְבוּ אֶת אֲשֶר עַבוּרוֹ הִתְקַשּוּ הַכַּפָּיִים.

כִּי עִם הַקְמָטִים לוֹחֲשִים הַמֵּתִים

שֶהַזְמָן לֹא עוֹצֵר בֵּינָתַיִים

וְאוֹתוֹ הַנָּהָר לֹא יַחֲזוֹר פְּעַמַּיִים

וְכֹל מַה שֶנּוֹתַר לְחַפֵּש עַל הַמַּיִם

הוּא רֶמֶז לָאֵש בֵּין אָדָם לַשָּמַיִם.