שירת זעמי המתוק #35

מָחָר,

חָסֶר לְךָ מָחָר שֶׁלּא תִּשְתַּדֵּל מָחָר.
עַכְשָׁיו, כְּשֶהָיוֹם הוֹפֵך לְאֶמֶש
וְאַתָּה עָדַיִין לֹא -
אוֹפֶק מִזְדַּהֶר.

הַיּוֹם הָיָה מִדַּי כָּל כָּך
אָרוֹך מִדַּי, קָשֶׁה מִדַּי, הַיּוֹם מִדַּי.
וְהִנֵּה הוּא עֲדַיִין נִמְשָׁך
מְנַסֶּה לְהִתְאָרֵך, אוֹ לְפָחוֹת לְהִתְאָחֵר
לֶהִשָּאֵר,
מְקָוֶוה לָשָווא לְסַיֵים בְּתָו
טוֹב.

אָז מָחָר,
בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ,
כְּשֶלְךָ תִּהְיֶה הִזְדַּמְנוּת לִהְיוֹת הַיּוֹם,
תִּהְיֶה הַיּוֹם הֲכִי יָפֶה שְאַתָּה יָכוֹל.
זְכוֹר שְגַם לְךָ,
כְּמוֹ לְכָל הָאֶתְמוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם.
יֵשׁ רַק הִזְדַמְנוּת אַחַת לִהְיוֹת הַיּוֹם.

בחזרה לשירת זעמי המתוק