יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

כבודו

כְּבוֹדוֹ

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁעָמַד עַל מִרְפֶּסֶת
וְעַכְשָׁו לְרָגְלַיו מְדִינָה מִתְרַפֶּסֶת.
הֶהָמוֹן הָעוֹבֵד בַּעֲבוּרוֹ  כְּלוּנְסָאוֹת
הוּא אוֹבֵד בְּעִוָּרוֹן שֶׁל שִׁכְרוֹן כִּיסְאוֹת.

אֵין חָדָשׁ בְּחַלָּשׁ שֶׁשּׁוֹוֵה דְּמָגוֹג
אֵין חָדָשׁ בְּעָקֵב הַנִּצַּב עַל גְּרוֹגֶרֶת
מְגוּבֶּה בְּאֵימָה מִפְּנֵי גּוֹג וּמָגוֹג
מְגוּבֶּה חֲרָדָה מִכָּדוֹר שֶׁל עוֹפֶרֶת.

כְּבָר סוּפַּר עַל הַשָֹּר שֶׁגָּמַר עַל אַרְצוֹ
הַשֵּׁמוֹת מִתְחַלְּפִים, הָעֻבְדּוֹת נִשְׁאָרוֹת,
מִימֵי רְחַבְעָם, יָרָבְעָם וְאִיזֶבֶל 
מִימֵי הַמֶּדִיצִ'י, הַבּוֹרְגְ'יָה וּסְפוֹרְצָה,
מִשְׁפָּחוֹת הַהוֹפְכוֹת מָמְלָכוֹת לִשְׁפָחוֹת
כָּ ך סוֹפַּר מִשֶֹּׁכְּבָר בְּדִבְרֵי יְמֵי סֵבֶל.

יום שישי, 19 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 14

מתי תבוא למיזוג שלך עימי?
   האם ירח וחמה עוד ישמרוך,
       נחבא אי-שם?
מתי תבוא למיזוג שלך עימי?

פעמים כה רבות בבוקר וערב
     צעדיך תופפו
פעמים כה רבות בבוקר וערב
     צעדיך תופפו-
שיירות סודיות בתוך ליבי
     שיגרו קריאה
מתי תבוא למיזוג שלך עימי?

הו עובר אורח, ריגוש בכל עבר
   מקנה לי רעידות ענוגות
הו עובר אורח, ריגוש בכל עבר
   מקנה לי רעידות ענוגות

אני מרגיש היום שזמני הגיע
    ועבודתי אזלה
אני מרגיש היום שזמני הגיע
    ועבודתי אזלה-
דומה שהרוח, מלך כביר,
   מביא את ניחוחותיך
מתי תבוא למיזוג שלך עימי?
   האם ירח וחמה עוד ישמרוך,
       נחבא אי-שם?
מתי תבוא למיזוג שלך עימי?

(46)
אינני יודע מאיזה זמן קדום אתה קרב לפגישתך עימי. השמשות והכוכבים לא יוכלו להסתירך מפני לנצח. בבקרים וערבים רבים נשמעו והשליח שלך צעד אל תוך לבי וקרא לי בסוד.
אינני יודע מדוע היום חיי בהמולה, ורגש של עונג רוטט חולף בלבי. אני חש כאילו הזמן הגיע להרפות ממלאכותיי ואני חש באוויר ריח עדין של נוכחותך המתוקה.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

קול קורא למאיירים, ציירים ואמנים באשר הם.



הפרייקט "אגדות אמתיות" מתקדם בצעדי ענק לעבר בית הדפוס...
אחרי שנבחרו 30 האגדות שיופיעו בכרך הראשון של 'אגדות אמתיות' , ואחרי שהם עברו עריכה לשונית ותיקונים, הגיע השלב שבו יש לאייר את האגדות.
במקום למצוא מאייר אחד שיעבוד איתנו על הספר בשלמתו, החלטנו לנסות להפוך את הספר לשיתוף פעולה ייחודי בין מאיירים שונים. כאן אתם נכנסים לתמונה:
מי שרוצה לקחת חלק בפרוייקט ייחודי זה מוזמן לבצע את שלוש הפעולות הבאות:

1. להיכנס ללינק הזה:
 http://opus31.blogspot.co.il/p/blog-page_5540.html
ולראות איזו מהאגדות מדברת אליו/ה במיוחד.

2. לפנות אל 'אופוס 31' או אל Tom Baikin-O'hayon, דרך האתר או דרך הפרצוף-ספר ולעדכן אותנו באגדה שבחרת (על מנת שלא תהיינה התנגשויות בין מאיירים ואגדות)

3. ליצור שני איורים לאגדה - הראשון פורטרט של נושא האגדה והשני איור כלשהו מתוך הסיפור עצמו. אין כל הגבלה על אופי הציור או על הסגנון אלא שהוא יהיה מתאים לספר שקהל היעד שלו הוא ילדים.

נשמח שתשתפו את הפוסט הזה עם כל מי שנראה לכם שיוכל לתרום לפרוייקט הזה...
בתודה מראש,
תום בייקין אוחיון וצוות 'אופוס 31'


יום שני, 15 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 13

אני כאן רק בשביל לשיר את שיריך
תן לי מקום קטן בחצרך
   לעשות כן
אני כאן רק בשביל לשיר את שיריך

אינני מתאים לכל עבודה אחרת בעולמך,
  אדוני, אינני מתאים
אינני מתאים לכל עבודה אחרת בעולמך,
  אדוני, אינני מתאים
נעימות רק נוקשות בנשמתי הנוקשה
אני כאן רק בשביל לשיר את שיריך

כאשר הלל לך גואה במקדש הדומם
   של הלילה
צווה עלי לשיר, הו מלכי
כאשר הלל לך גואה במקדש הדומם
   של הלילה
צווה עלי לשיר, הו מלכי

כשהויינה עוטפת בנעימה זהובה
   את הרקיע עם שחר
כשהויינה עוטפת בנעימה זהובה
   את הרקיע עם שחר
הענק לי את הכבוד לא להישאר נפרד
אני כאן רק בשביל לשיר את שיריך
תן לי מקום קטן בחצרך
   לעשות כן
אני כאן רק בשביל לשיר את שיריך


(15)
אני כאן לשיר לך שירים. בהיכלך יש לי כיסא בפינה. בעולמך אין לי כל עבודה, חיי חסרי הערך יכולים רק לפרוץ במנגינות ללא תכלית.
  כשמכה השעה לסגיתך השקטה במקדש האפל של חצות, צווה עלי, מלכי, לעמוד לפניך ולשיר. כשבאוויר הבוקר הנבל הזהוב מכוון, זכני בכבוד, אדוני, בבקשת נוכחותי.

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 12

זו, הו גנב לבי
   זו האהבה שלך
האור הזהוב שרוקד בין העלים
זו, הו גנב לבי
   זו האהבה שלך

הענן שצף בעונג עצל
   חוצה את השמיים
הענן שצף בעונג עצל
   חוצה את השמיים
הרוח המקדשת את הגוף
  בנקטר--
זו, הו גנב לבי
   זו האהבה שלך

מבטי שט על נהרות
    של אור זריחה
המביאים את מסר אהבתך
    לנשמתי
מבטי שט על נהרות
    של אור זריחה
המביאים את מסר אהבתך
    לנשמתי

פניך מביטים מטה אל פני
ונוגעים בעיני
פניך מביטים מטה אל פני
ונוגעים בעיני
לבי היום נוטל את האבק
של רגליך
זו, הו גנב לבי
   זו האהבה שלך
האור הזהוב שרוקד בין העלים
זו, הו גנב לבי
   זו האהבה שלך

(59)
כן, אני יודע זה אינו דבר מלבד אהבתך, הו אהוב לבי, האור הזהוב הזה שרוקד על העלים, עננים עצלים החוצים בשיט את הרקיע, הרוח החולפת הזו המותירה את לטיפותיה על גבתי.
אור הבוקר הציף את עיני - זה הוא המסר שלך ללבי. פני נוטים מלמעלה, עיניך מביטים מטה על עיני, וליבי נוגע ברגליך.


גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 11

11.
אין יותר זמן
צללים נופלים על העולם
בוא, בוא אל מורד הנהר
   למלא את דלי המים שלך
אין יותר זמן
אין יותר זמן

שמי הערב מטרידים
  בעת שהמים מפכפכים
שמי הערב מטרידים
  בעת שהמים מפכפכים
הם קוראים לי, קוראים לי אל השביל
    בקולם הענוג
אין יותר זמן
אין יותר זמן

עכשיו אין איש על השביל הנטוש
     איש לא בא והולך
גלים גואים, גואים על נהר האהבה
הרוח חרדה
עכשיו אין איש על השביל הנטוש
     איש לא בא והולך
גלים גואים, גואים על נהר האהבה
הרוח חרדה

איני יודע אם אשוב
   או את מי אפגוש היום
איני יודע אם אשוב
   או את מי אפגוש היום
איש לא ידוע על סירה במורד הנהר
  מנגן בויינה

אין יותר זמן
אין יותר זמן
בוא, בוא אל מורד הנהר
   למלא את דלי המים שלך
אין יותר זמן
אין יותר זמן

(74)
היום תם, הצל קודר על הארץ. זה הזמן שאבוא אל הנחל למלא את הכד שלי.
אוויר הערב  להוט במוסיקה העצובה של המים. הו, הם קוראים לי החוצה אל השחר.
בנתיב הבודד אין עובר ושב, הרוח מעל, הגלים גועשים בנהר.
אינני יודע אם אשוב לביתי. אינני יודע את מי ייזדמן לי לפגוש. שם בגדה בסירתו הקטנה אותו איש לא ידוע מנגן בחליל.

יום שבת, 13 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 10

10

אם בחיים האלה נידונתי לעולם לא לראות אותך, אדוני
הלוואי ולנצח אזכור
    שלא ראיתיך
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי

כמה ארוכים שיהיו חיי
    בהמולת העולם הזה
בכמה עושר שאמלא בו את ידי
הלוואי שתמיד אזכור
    שלא הרווחתי כלום
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי

אם בעצלותי
   אנוח בצידי הדרך
אם בזהירות אסדר מיטה לעצמי
   באבק
הלוואי ולנצח אזכור
        שהדרך עודנה כולה
            נמתחת לפני
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי

לא משנה אם אקום בשמחה
   לצלילי החליל
לא משנה באיזו מורכבות אקשט את ביתי
הלוואי ולנצח אזכור
    שלא הכנסתיך אל ביתי
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי
הלוואי שלעולם לא אשכח זאת
הלוואי שאחוש מצוקה על כך גם בחלומותי
אם בחיים האלה נידונתי לעולם לא לראות אותך, אדוני

(79)
אם אין זו מנת חלקי לפגוש בך באלה חיי אז שלנצח אחוש שפיספתי את מבטך - תן לי לא לשכוח לרגע, תן לי לסחוב את דקירות היגון הזה בחלומותי ובשעות עירותי.
    בעוד ימי חולפים בשוק ההומה של העולם הזה וידי מתמלאות ברווחי היומיום, תן לי תמיד להרגיש שלא הרווחתי דבר - תן לי לא לשכוח ולו לרגע.
   כשאני יושב בצידי הדרך עייף ומתנשף, כשאני מסדר את מיטתי תחתי באבק, תן לי תמיד להרגיש שהמסע הארוך עודנו לפני, תן לי לא לשכוח ולו לרגע.
כשהצחוק רם, כשהלילות ההוללים עליזים, כשאני ממלא חדרי בעיטורים, תן לי תמיד להרגיש שלא הזמנתי אותך לביתי - תן לי לא לשכוח ולו לרגע.

יום שישי, 12 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 9

9
היום
בתוהו העכור של סראבאן
הגעת בצעדים סודיים,
          מתחמק מכל העיניים
שקט, שקט כמו החושך
בתוהו העכור של סראבאן

השחר עצם את עיניה
הרוח בוכה בלי סיבה
השחר עצם את עיניה
הרוח בוכה בלי סיבה
מישהו עטה בענן דחוס
   את כחול השמים התם

היערות ריקים מציוץ הציפור
כל הדלתות נחסמו
אתה נוסע לבדך
   בדרך שבה כבר אין נוסעים
היערות ריקים מציוץ הציפור
כל הדלתות נחסמו
אתה נוסע לבדך
   בדרך שבה כבר אין נוסעים

הו חבר בודד, הו יקירי
דלתי פתוחה בשבילך
הו חבר בודד, הו יקירי
דלתי פתוחה בשבילך
ממני אל תתעלם
   אל תדהה כמו חלום
בתוהו העכור של סראבאן

(22)
בצל העמוק של יולי הגשום, בצעדים סודיים, אתה הולך, דומם כמו הלילה, מתחמק מכל הצופים.
היום הבוקר עצם את עיניו, אדיש לקריאות התכופות של רוח המזרח הרועשת, ורעלה עבה נמשכה מעל פני השמיים הערים.

היערות השקיטו שירתם והדלתות סגורות בכל הבתים. אתה הנודד הבודד ברחוב הנטוש הזה. הו חברי היחיד, האהוב לי מכל, השערים פתוחים לביתי – אל תחלוף כחלום.

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 8

8.
ענן נערם על ענן
קדרות גוברת
למה להשאיר אותי מחכה
   לבד מול הדלת?
ענן נערם על ענן
קדרות גוברת

בימי עבודה יש לי מטלות שונות
            בין אנשים שונים
בימי עבודה יש לי מטלות שונות
            בין אנשים שונים
היום אני פשוט יושב,
            חסר נשימה לבואך
ענן ערם על ענן
קדרות גוברת

אם לא תופיעי
אם תבחרי להתל בי
איך אעבור את היום
            בגשם כזה?
אם לא תופיעי
אם תבחרי להתל בי
איך אעבור את היום
            בגשם כזה?

אני קובע עיני באי-שם --
            אני בוהה, רק בוהה
אני קובע עיני באי-שם --
            אני בוהה, רק בוהה
רגשותיי נודדים, מיללים
            עם הרוח הפרועה
ענן נערם על ענן
קדרות גוברת

(18)
עננים נערמים על גבי עננים והכל מקדיר. הו אהבה, מדוע את נותנת לי לחכות בחוץ ליד הדלת לבדי? ברגעים העסוקים של עמל הצהריים אני נמצא עם ההמון אבל ביום קודר ובודד זה רק לך אני מקווה.
            אם לא תראי לי את פנייך, אם תשאירי אותי כך בצדף אינני יודע איך אצליח לצלוח את השעות הארוכות והגשומות האלה.

            אני ממשיך להתבונן אל האופל הרחוק של השמיים וליבי נודד ביללות עם הרוח חסרת המנוחה.

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 7

7.
תן לי להגות את המילים האלה ביום בו אלך:
            דבר לא משתווה
            למה שראיתי,
     למה שלמדתי להכיר.

הלוטוס בעל מאה עלי-הכותרת
            ים זה של אור
            פורח – לגמתי
    את הנקטר שלו: תן לי לכולם

לספר על המזל הזה ביום בו אלך.
            עולם זה של צורות
            אשר בו שיחקתי
    מותיר לכל חסר-צורה להיראות

יופיו: במו עיני אני לכך עד
            מה שלא מסוגל
לגעת היה מושא למגע
   וחיבק את כל גופי – כך

אם כל זה נידון להיגמר
            אלה הן המילים
            אשר ביום בו
   אעזוב אני רוצה שכולכם תדעו.

(96)

כאשר אעזוב את המקום הזה יהיו אלה מילות הפרידה שלי שמה שראיתי אין להתעלות עליו. טעמתי מהדבש הנסתר של פרח הלוטוס הוא שמתרחב על האוקיאנוס של אור ולפיכך מבורך אני, יהיו אלה מילות הפרידה שלי. בגן שעשועים זה של צורות אין קץ שיחקתי את חלקי וכאן הגנבתי מבט על ההוא המתנשא מעל לכל הצורות. כל גופי החי וגפיי נעורו למגע שלו של זה הנמצא מעבר למגע- ואם הסוף בא כאן שיבוא- יהיו אלה מילות הפרידה שלי.

יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 6

6.
כל כך הרבה מהלא-נודע
                הפכת ידוע עבורי
נתת לי מקום בכל כך הרבה בתים
הפכת את המרוחק קרוב, חברי
                ואת הזר הפכת לאח
כל כך הרבה מהלא-נודע
                הפכת ידוע עבורי
נתת לי מקום בכל כך הרבה בתים

כשאני עוזב את הסביבה המוכרת שלי
אני דואג לגבי מה יהיה
כשאני עוזב את הסביבה המוכרת שלי
אני דואג לגבי מה יהיה
אני שוכח שבינות החדש
                אתה תמיד נמצא
הפכת את המרוחק קרוב, חברי
                ואת הזר הפכת לאח
כל כך הרבה מהלא-נודע
                הפכת ידוע עבורי
נתת לי מקום בכל כך הרבה בתים

בכל מקום ובכל זמן שאליו אתה לוקח אותי
                בחיים, במוות ובכל עולם
אתה כל הדברים הם מכריך
                תביאני לדעת הכול
בכל מקום ובכל זמן שאליו אתה לוקח אותי
                בחיים, במוות ובכל עולם
אתה כל הדברים הם מכריך
                תביאני לדעת הכול

כאשר אתה ידוע, איש אינו זר
אין מחסומים, אין פחדים
כאשר אתה ידוע, איש אינו זר
אין מחסומים, אין פחדים
אתה ער וחי בכל-
                אני חש כאילו אני רואה אותך תמיד
הפכת את המרוחק קרוב, חברי
                ואת הזר הפכת לאח
כל כך הרבה מהלא-נודע
                הפכת ידוע עבורי
נתת לי מקום בכל כך הרבה בתים


אתה הכרת לי חברים שלא הכרתי מעולם. הושבתי אותי בבתים שאינם שלי. אתה קירבת את הרחוק והפכת אח מאיש זר. אני חב אי נוחות בליבי כאשר אני נאלץ לעזוב את מקלטי המוכר; אני שוכח שאתה משכין את הישן הבלתי-משתנה בחדש המשתנה. דרך לידה ומוות, בעולם זה או באחרים, בכל מקום בו אתה מוביל אותי, זה עדיין אתה אותו אביר של חיי הנצחיים אשר קשר את ליבי באזיקי שמחה ללא-מוכר. כאשר אדם מכיר אותך אין זרים, אז שום דלת לא סגורה. הו, הענק לי תפילה זו שלי שלעולם לא אאבד את העונג שבמגע באחד בתוככי משחק הריבויים השונים.

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 5

5.
אתה מציל אותי בכך שאתה מונע ממני
                את הדברים הרבים בהם אני חפץ
אתה מגשים את חיי בכך שאתה דואג לי
                בנוקשות כזו
אתה מציל אותי בכך שאתה מונע ממני
                את הדברים הרבים בהם אני חפץ

בעבור מתנות נפלאות אלה אינני מבקש-
אוויר ואור ובריאות ושכל ונשימה
בעבור מתנות נפלאות אלה אינני מבקש-
אוויר ואור ובריאות ושכל ונשימה
אתה בכל יום עושני בריא בשבילך
בכך שאתה חוסך ממני תשוקות רבות מדי
אתה מציל אותי בכך שאתה מונע ממני
                את הדברים הרבים בהם אני חפץ

לעיתים אני שוכח, לעיתים
                הולך בשבילך
אך באכזריות אתה נמנע מלהוביל את הדרך
לעיתים אני שוכח, לעיתים
                הולך בשבילך
אך באכזריות אתה נמנע מלהוביל את הדרך

זה הוא חסדך, אני יודע, אני יודע,
להסב אותי לאחור להפוך אותי שלך
זה הוא חסדך, אני יודע, אני יודע,
להסב אותי לאחור להפוך אותי שלך
אתה מעגל את חיי כדי שאהיה בריא בשבילך
בכך שאתה חוסך ממני תשוקות לא שלמות
אתה מציל אותי בכך שאתה מונע ממני
                את הדברים הרבים בהם אני חפץ
אתה מגשים את חיי בכך שאתה דואג לי
                בנוקשות כזו
אתה מציל אותי בכך שאתה מונע ממני
                את הדברים הרבים בהם אני חפץ

חשקי הם רבים ובכייתי מעוררת רחמים אך אתה הושעת אותי בסירוב קשה- ורחמים עזים אלה שלך חושלו בכל כולי.
            יום אחר יום את הופך אותי ראוי למתנות הפשוטות הנפלאות שלך אותן נתת לי מבלי שביקשתי- השמיים האלה והאור, הגוף הזה והחיים והנפש- מצילני מתוקות רבות מדי.

יש זמנים בהם אני משתהה בעצלתיים וזמנים בהם אני מתעורר וממהר בחיפוש אחר מטרתי. יום אחר יום הנך הופכני ראוי לקבלת המלאה בכך שאתה מונע ממני שוב ושוב, מושיעני מהסכנות של תשוקה חלשה ולא בטוחה. 

יום שני, 8 בספטמבר 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 4

 
4.
השרשרת שאענוד סביב צווארך
                היא תג תבוסתי
מעתה אמנע מעצמי כל מראית של כוח
השרשרת שאענוד סביב צווארך
                היא תג תבוסתי
מעתה אמנע מעצמי כל מראית של כוח
השרשרת שאענוד סביב צווארך
                היא תג תבוסתי

אני יודע, אני יודע, גאוותי חייבת להישלח על המים,
                נשמתי חייבת להיפער על ידי כאב דוקר
ונעימות חייבות להתנגן מחליל לִבִּי החלול

וכל מה שאבְנִי בתוכי חייב להתמוסס בדמעות
השרשרת שאענוד סביב צווארך
                היא תג תבוסתי

עלי-הכותרת של הלוטוס נושרים, שכבה אחר שכבה
הדבש בפנים לא יכול להיות טמון לנצח
עלי-הכותרת של הלוטוס נושרים, שכבה אחר שכבה
הדבש בפנים לא יכול להיות טמון לנצח

עינו של מישהו עלי, נושמת מטה מהשמיים
                קריאתו האילמת של מישהו מחוץ לבֵּיתִי תביאני
שום דבר לא יישאר ממני באותו היום, שום דבר-
משום שעלי להינתן למוות גבוהה מכל
השרשרת שאענוד סביב צווארך
                היא תג תבוסתי

אקשט אותך בזר הפרחים של תבוסתי. בעולם לא היה בכוחי לברוח לא כבוש. אני לבטח יודע שגאוותי תציב עצמה מול הקיר, חיי יפוצצו גבולותיהם בכאב מתגבר, וליבי הריק ייבב נעימות היוצאות כמקנה חלול, והאבן תימס בדמעות.

            אני לבטח יודע שמאות עלי הכותרת של הלוטוס לא יישארו סגורים לנצח ומאגרי הדבש הסודיים ייחשפו. מהשמיים הכחולים עין תביט עליי ובשקט תיקרא לי החוצה. דבר לא יישאר בשבילי, שום דבר, רק במוות מוחלט אזכה לרגלייך.