יום שלישי, 12 ביולי 2016

שוב הם משחקים במלחמות הגזע

שוב הם משחקים במלחמות הגזע, 
שוכחים את הרוסים והאתיופים כהרגלם 
ואת השיעור שאלה עוד זוכרים על בשרם - 
שהגירה זה תמיד דבר נורא.
שוב הם רבים על מעל איזה מוות נכון יותר להשתטח
כשכל יהודי יודע שפשוט לא נכון להשתטח.
ואם כבר, למה לא על החיים?
שוב הם רבים על איזה שירים צריך ללמד בכיתה,
כשבכיתה כבר מזמן לא שמים זין על שירה,
ובכלל, האם זה נכון שמדינה תורה למורה מה ללמד?
אבל זה השיח של הדור הזה.
דור שכל כולו נולד בארץ ומסרב לזהות של ישראלי.
מישהו שאל למה הם מעדיפים להיקרא מרוקאים ולא ישראלים?
או להיות גאים שסביהם פולנים?
הפולנים לא גאים שסביהם פולנים.
מאמצים את השיח המקולקל של הוריהם,
מתנדבים לסחוב את אותו המשא
שהוריהם הלכו חצי עולם שלהם תהיה הזכות להניח.
ואז, מתוסכל מעוד שורה של שוברי שורה,
עוד קבוצה של תל אביבים
שמסבירה לפריפריה איך נכון לחשוב על העולם,
שממשיכים לחרוז כואב עם אוהב ועם לב,
כאילו שמעולם לא לאה גולדברג.
זוכרים אותה? כשהיא ביקשה להצביע מזרחה,
היא אימצה את מבנה הרובעיית.
אבל אלה רוצים לקלל גזענים
ולשם כך – רק חרוזים לבנים!
כולם רוצים לדבר על מזרח אבל אף אחד לא רוצה לקרוא היסטוריה.
אף אחד לא רוצה לדבר על אמנות עידון הנשמה,
זו שלמד העולם מסוחריה של בגדד,
כי יש בזה מתן כבוד לערבים וערבים
זה לא בון טון בשיח הזהויות העכשווי.
במקום להילחם על שיפור החינוך בכיתה
הם נלחמים על זכותה של תחתית הבור לבורותה.
היום יש גוגל - אין יותר זכות לבורות.
בזמן שעוד שרה מטילה שררה ואז נחבאת מאחורי שם
שהיא עצמה החביאה עד הבחירות.
היא אומרת לכל מזרחי שזה מה שזה אומר להיות מזרחי
ובנינו זה מבייש את המזרחים יותר מכל DDT
כי היא אומרת בזאת שאין לנו במה להתגאות
כאילו שמרוקו לא לימדה את צרפת להשתמש בתבלינים.
להסיט ראשי מהשטויות האלה,
אני חושב על דור העתיד,
דור שיורש שיח אלימות ווירטואלי
שכן אין לו דבר עם השטויות האלה.
רוב חברי, כמוני, נולדו בקטמון
רובם, כמוני, פשוט הלכו לאוניברסיטה בלי לעשות מזה רעש גדול.
כן היה שם איזה זקן אחד שדיבר שטויות,
אבל גם סבא שלי דיבר קצת שטויות כשהזדקן,
ככה למדנו חמלה.
ואם כבר דיברנו על חברי אז רובם כבר נשואים עם ילדים.
אבל – העירקי התאהב ברוסיה
והמרוקאי הביא עכשיו ילד שני לעולם מאמריקאית.
ושם יש את הדני שנשוי לטג'יקית.
ופה את הפולני שאוכל אצל אשתו את האוכל הטריפוליטאי הכי טוב שאכלתם בחיים שלכם.
כמעט שכחתי את ההיא החצי ארגנטינאית שהתחתנה לאחרונה עם תימני.
ואת הבת שלי, שאם אנחנו רוצים לדייק במוצא שלה,
כמו שוודאי נהיה מחויבים בקרוב,
אם השטויות האלה ימשכו עד שהיא תהיה בבית הספר,
היא רבע מרוקאית ושמינית גרמנית,
שלוש שמיניות אוקראינית, שש-עשרית ספרדית
ומאה אחוז דור רביעי בארץ.
עכשיו, יש לנו שתי אפשרויות:
כשהדור הזה יגדל, אנחנו יכולים להוריש לו
את המשא המיותר הזה שאין להם שום נגיעה בו,
כדי שגם הם יזכו לשחק במלחמות הגזע, בדיוק כמו דור הנפילים.
או שאנחנו יכולים להגיד להם עזבו,
בחייאת ראבק תעזבו את העבר -
כי בעבר הזה יש רק מוות שדורש השתחוויה.
תחיו. קיבינימט, תחיו את החיים שלכם.
תבנו פה מקום שהילדים שלכם, הנכדים שלנו,
יוכלו לטייל בעולם בגאווה ולומר "אני? אני ישראלי."
כי אנחנו נכשלנו.
סליחה.