יום רביעי, 27 ביוני 2018

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 49

Related imageהיכן האור, האור?
הצת אותו באש הגעגוע
הרי העששית, אך אין להבה
מה האבדון הזה שעל מצחי?
המוות יהיה עדיף
הדלקת את העששית באש הגעגוע

משלחת הכאב שרה, 'הו נשימת חיים
האל נשאר ער למענך'
משלחת הכאב שרה, 'הו נשימת חיים
האל נשאר ער למענך
מצועף בעלתה
הוא קורא אותך לניסיון
 הערכתו נמדדת בסבלך
האל נשאר ער'

השמיים צפופים מעננים
הגשם יורד במטר
בעומקו של הלילה הזה לשם מה 
אני לפתע מתעורר? 
הגשם יורד המטר

ברק, בוער בחטף,
רק מעבה את החושך
ברק, בוער בחטף,
רק מעבה את החושך
אינני יודע היכן, הרחק,
שיר עם מנגינה עגומה
גורר את חיי במורד הנתיב
שבו החושך מתעבה

היכן האור, האור?
הצת אותו באש הגעגוע
עננים רועמים, רוח מיללת
זמן חולף, אך הלילה העמוק הזה,
שחור כאבן משחזת, לא חולף
הדלק את עששית האהבה בנישמתי
הצת אותה באש הגעגוע

(27)
אור, הו איה הוא האור? הצת אותו באש הבוערת של התשוקה! הנה העששית אך אף לא ניצוץ להבה - האם זה גורלך, ליבי! אה, מוות יהא עדיף בהרבה עבורך!
אומללות מתדפקת על דלתך והמסר שלה הוא שאדונך ער והוא קורא לך למבחן האהבה של אפלת הלילה.
השמיים מכוסים בעננים והגשם לא פוסק. אינני יודע מה בוחש בתוכי - אינני יודע מה פשרו. הבזק חולף של ברק מושך איתו עגמומיות עמוקה על מבטי וליבי מגשש אחר נטיב למקום בו מנגינת הלילה קוראת לי.
אור, הו איה הוא האור? הצת אותו באש הבוערת של התשוקה! זה רועם והרוח חולפת בצווחה בחלל. הלילה שחור כאבן שחורה. שלא יחלפו השעות כך בחשיכה; הצת את עששית אהבת חייך!