יום ראשון, 30 באוקטובר 2016

אם כבר שואלים, אפשר אחרת

אנחנו שואלים אותם
(תמיד באותה מנגינה אינפנטילית)
"מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?"
והם מצופים להשיב במקצוע.
אבל מזמן חלף הזמן של ביטחון תעסוקה
ומקצועות זה סוג של שקר מיושן.
אם רק תלמד תפקיד סביר
תהיה אולי פקיד עשיר
תהיה פועל בבית העיר
(בעצם אבא לא מכיר שם איש)
אולי צריך לשאול אחרת
(אפשר לשמור על הניגון אם זה חשוב לכם)
"איך אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?"
האם תרצה להיות רגוע או דרוך?
צנוע או אסוף? ידוע או שקוף?
האם תרצה להיות שמח או חכם?
האם תרצה להיות אורח בעולם?
ואם כבר שואלים, אפשר אחרת
למצוא פרטים בזה הסרט,
"מי אתה רוצה להיות?"
אחד שמחפשים כשצריך עזרה?
או אולי אחד שמפחדים לשאול.
איש עיקש של ערכים
או איש גמיש שהפכים
לא מפחידים אותו כמו יללות בלילה.
כשחושבים על העתיד
לא מחליטים על התמיד
אך לפעמים זה קצת מפחיד
כשנדרשים שם להפקיד
את כל הזמן שלא בבית
את השעות של רק בינתיים
והיום זה כמו גרביים
מתחלפים כל שעתיים
ואז פושטים את הרגליים
אז אולי עדיף לחיות
במקום לבנות על תוכניות
להיות מוכן להשתנות
וגם ללמוד כיצד ללמוד
ובנתיים לעבוד על העצמי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה