יום רביעי, 13 במרץ 2013

מַלְכַּת הַחוֹשֶך


מַלְכַּת הָחוֹשֶך זִמְנָה אוֹתִי  לְחַדְרָהּ
אוּלָי לוֹמַר שָלוֹם, אוּלָי רַצְתָּה חֶבְרָה.
שַיִש שָחוֹר עַלָיו שִבְרֵי בָּרָק לְבָנִים
רִצֵּף אֶת הַקַּרְקָע, הַקִּירוֹת, הַעֲמוּדִים;
הַאוּלָם הָיָה אֶלִיפְּטִי, הַעֲמוּדִים הָיוּ שִשָּה,
וְשָם עַל כֵּס בָּזֶלֶת יַשְבָה לָה הַקְּשִישָה .
עוֹרָהּ הָיָה חָלָק וּשְֹעַרַה שָחוֹר
וּפָנֵיהַּ אֲפֵלוֹת כְּאִילוּ אֵין בָּה אוֹר
וְעֵינֵיהָ הִבְהִיקוּ כְּשִנֵּי הַצֶּפַע
וּלְבוּשָהּ, כְּאַרְמוֹנָהּ, לָחַש לִי שֶפַע.
שִמְלַתָּהּ הָיְיתָה כְּחוּלָה כְּיַם בְּלַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ
וּבְיַדָּהּ שַרְבִיט שֶנְהַב עָטוּר בֵּאִזְמַרגָּד קֵרֵחַ.
וּלְיַדָהּ שָכַב פַּנְתֵּר וְהִתְבּוֹנֵן בִּי בְּשַלְוָה
וּסְבִיבֵנוּ הַצְּלָלִים הַמְשוֹטְטִים בְּלִי תִּקְוַה.
הֵם אַנְשֵי הַצֵּל שְנִכְנְעוּ לַאֲפֵלָה
בְּחִיפּוּשָֹם אַחַר הַאֵש הֵם זָכוּ רַק לִקְלָלָה
וּמִלְמוּלָם, כְּמוֹ תְּפִילַה, בּוֹכֶה אֶל הַאֵלָה.

"אֵלֶה נְתִינָי" אַמְרָה מַלְכַּת כָּל הַסוֹפִים
וְקוֹלָהּ הִדְהֶד בֵּין הַכְּתָלִים כְּמַשָּק עֲטַלֵּפִים.
"אֵלֶה הֵם הַאֲנָשִים הַלוֹחַמִים לְמַעֲנִי בְּגָאוֹן
הֵם אֵלֶה שְהֵקִימוּ עֲבוּרִי גַלְעֵד וְאֲפִּרְיוֹן
כְּדֵי שְעוֹד בְּחַיֵּיהֶם אֵתֶן לָהֶם לָחוּש
אֶת כָּל הַרְגָשוֹת מֵהֶם הָאוֹר אוֹמֵר לָבוּש.
אֵלֶה מַלְאֲכָי בְּאַלְפֵי לֵילוֹת הָאֶמֶש
אֵלֶה נוֹשְאֵי כֵּלָי: הַסַּם, הָחֶרֶב הָחֶרְמֵש.
אֵלֶה בּוֹחֲרָי בְּתַעֲמוּלוּת הָאֵמוּנָה
הַלָּנִים בְּצִלִּי הַרְחֵק מִכְּנַף הַשְּכִינָה.
אַך לָמָה זֶה עֵינֵיךָ מְרַצְּדוֹת סָבִיב?
הָאִם אֶחָד מִנְתִּינָי חָשַֹף לָהֶן נִיב?
הָאִם בְּהָבִּיטוֹ בְּךָ לִבְּךָ בַּלָאט הֶחֱסִיר?
מָדוּע מוֹחֲךָ צוֹוֵחַ 'זֶה רָק שִיר! זֶה רָק שִיר!'?"
הִשְפַּלְתִּי אֶת עֵינָי, הִיא קַרְאָה דַרְכִּי הַכּול
אֶת הַפַּחַד מִן הָחָי וּמִן הַשְּכוֹל, מִן הַקּוֹדֶש וְהָחוֹל.

מָשָק כָּנָף חָטוּף שָמַעְתִּי וְהִיא רוֹכֶנֶת מְעֲלַי
וּכְנַפֵיהָ, כַּנְפֵי עוֹרֵב זָקֵן גְּדוֹלוֹת, נְשָאוּנִי וְאֵין קַרְקָע מִתַחְתָּי.
שַמוּט נִתְלֵיתִי אֵין-אוֹנִים וְכֹל חוּשַי כְּאֵב טְלַפֵיהָ
וְהִיא לַחֲשָה מִסְפָּר מִלִּים שְאֶת שְפַתָּם אֵינִי יוֹדֵעַ
וְהַצְּלָלִים בִּנְהִימוֹת סָגְרוּ תַּחְתֵּנוּ מַעְגַּל
וְהֶם טִפְּסוּ עַל הַקִירוֹת וְסָגְרוּ עַלַי מֵעַל.
חַשְתִּי בְּאַפִּי אֶת הֶבֶל פִּיהֶם הָחָרִיף
וִידֵיהֶם שְלוּחוֹת אֵלָי בּוֹכוֹת כְּאַלוּמוֹת בָּאָסִיף.
רָצִיתִי לִצְרוֹחַ אַך הִנֵּה אֲנִי אִלֵּם
וּמַבַּטָה הַקָּר אֶת כָּל מַחְשְבוֹתָי חוֹסֵם.
עָשָן שָחוֹר הֵחֵל עוֹלֶה מִן הַצְּלָלִים, לוֹפֵת אוֹתִי, חוֹנֵק.
הִבַּטְתִּי בְּעֵינֵיהָ הַמַּבִּיטוֹת בִּי מִשְתָּנֵק
חַשְתִּי כְּשִיכּוֹר, הַכּוֹל פִּתְאוֹם שוֹכֵחַ
וְהַפַּחַד מִתּוֹכִי כְּעַכְבָּר פִּתְאוֹם בּוֹרֵחַ
וְשָמַעתִּי רַק תִּיפּוּף עָמוּם - לִבִּי, אֲנִי חוֹשֵב
הַקֶּצֶב הַזֶּה, שֶפַּעַם גָרַם לִי לְהִתאָהֵב,
הִבְרִיחַ מְעַלַי אֶת גַלֵּי הַכְּאֵב.

"כֵּן", הִיא לַחֲשָה "עַכְשָיו אַתָּה מֵבִין.
הִשְתַּחְרֵר מִכָּל מָה שֶאָמְרוּ לְךָ לְהַאֲמִין,
הִשְתַּחְרֵר מִכָּל הַאַחְרָיוּת הָהוֹלֶמֶת בְּרֹאשְךָ,
הִשְתַּחְרֵר מִן הָאַבִּיר הַשּוֹמֵר עַל רְכוּשְךָ,
הִשְתַּחְרֵר מִן הַמַּצְפּוּן שֶאוֹתְךָ רַק מְבַלְבֵּל,
הִשְתַּחְרֵר מִן הַמּוּסָר שֶאוֹתְךָ תָּמִיד כּוֹבֵל,
בּוֹא תָעוּף אִתִּי וְאַרְאֶה לְךָ דְּבָרִים
מֵהֶם נִכְתְּבוּ הַיָּפִים שֶבַּשִּירִים.
הַרְאֶה לִי סִיפּוּר אֶחָד שֵאֵין בּוֹ מַשֶּהוּ אָפֵל,
נַסֶּה לוֹמַר לִי שֶטַעֲמוֹ אֵינוֹ תָפֵל.
בְּחַר עַכְשָיו לְהִישָאֵר כָּלוּא בְּתוֹך סוֹרָגָיו שֶל הַסָּפֵק,
אוֹ שֶמָּא תְּהָלֵך אִתִּי וְכָל צְרָכֶיךָ תְּסַפֵּק
וְכָל רְצוֹנוֹתָיךָ יִתְגַשְמוּ כְּמִשְאָלוֹת?
אֶתֵּן לְךָ אֶת הַפְּנִינִים שֶלֹא בָּאוֹת עִם הַתְּפִילֹות,
אֶתֵּן לְךָ חֵרוּת מִמִּרְדָף אַחַר תְּשוּבָה,
מִן הָחִיפּוּשֹ אַחַר בּוּבָּה שֶלָהּ תוּכָל לִכְתוֹב כְּתוּבָּה.

שָתַקְתִּי שָם בַּאַיִן הַמּוּכָּר לִי עַד כְּאֵב
וְחַשְתִּי אֵיך בְּקוֹלָהּ הָרָך אֲנִי כְּכֶלֶב מִתְאָהֵב.
כָּל שֶרְצוֹנִי זָעַק הָיָה "קַחִינִי אֶל הָאֵש,
תְּנִי לִי חוֹפֶש, תְּנִי לִי חוֹשֶך, תְּנִי לִי לִהיוֹת טִפֵּש"!
הִיא רַק חִיּיכָה, חַשְֹפָה שִנֵּי שֶנְהַב חַדּוֹת.
"בּוֹא אִתִּי" אַמְרָה "בּוֹא אִתִּי, הַרְחֵק מִן הַקּוֹלוֹת".
פָּנַי נַפְלוּ לְפֶתַע. הָחִידוֹת תָּמִיד הָיוּ לִי לְחֶבְרָה
מֵאָז לָרִאשוֹנָה לֶחְיִי חַטְפָה סְטִירָה,
מַדּוּעַ אִפָּרֵד מֵהֵן? וְעִם מַה אִשָּאֵר?
מַה יְהֵא עַלָּי אִם עַלֵיהֵן אַוָּתֵר?
הִבַּטְתִּי בָה, וּבְעֵינֵי חֶמְלָה לָחַשְתִּי לָה, "סְלִיחָה".
חַשְתִּי אָז אֵיך עַל הַקַּרְקָע אוֹתִּי הִיא מַנִּיחָה:
"אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַגִּישוּש הַזֶּה בֵּין אֶלֶף הָחִידוֹת,
בּוֹא אִתִּי וְאַגַּלֶּה לְךָ כַּמָּה סוֹדוֹת.
בּוֹא אִתִּי רַק לְטִיּוּל קָצָר
מֵעֵבֶר לַיָּם, לָהָר וְלַמִּדְבָּר.
טִיּוּל אֶחָד, וְאָז תִּבְחָר".

וְכָך תַחַת כְּנָפָה לַקְחָה אוֹתִּי  הַרְחֵק
מֵעֵבֶר לַדֵּעוֹת, לַסִּיפּוּרִים וְלַסָּפֵק.
הִיא לַקְחָה אוֹתִּי מֵעַל לָֹאֲדָמָה הָחָרוּכָה,
מֵעֵבֶר לַחֲלוֹם, לַשְּקָרִים וְלַסְּלִיחָה.
הִיא הֶרְאֲתָה לִי אֵיך כּוֹכָב זוֹרֵחַ מוּל הַשֶּמֶש,
ְואֵיך יֶלֶד מְאֹהַב עוֹמד עֵירֹום וּמִּתְבַּיֵּיש.
הִיא הֶרְאֲתָה לִי מַנְגִינוֹת וְגַם הִשְמִיעָה לִי אוֹרוֹת,
ְוהִיא רַקְדָה אִתִּי בַּיַּעַר שֶבָּעַר מֵחֲגִיגוֹת,
הִשְקְתַנִּי סַם שַלְוָה וְסַם אַחְוָה וְסַם חֲלוֹם,
וְגַם מַשְקֶה סוֹדִי מָתוֹק תַּחְתָּיו הַמּוֹחַ שָב לִדּוֹם,
וְהֶרְאֲתָה לִי אֵיך נָשִים גּוֹמְרוֹת כְּשֶאֲנִי שוֹכֵב עִמָּן,
וְאֵיך הַכָּל הוֹפֵך תָּפֵל וּמַר מוּל טִלְטוּלֵי הַזְמָן.
הִיא אִפְשְרָה לִי לְקַבֵּל אֶת הַמִּסְכֵּן זֶה הַשִּיכּוֹר
בְּעוֹד הוּא מְדַדֶּה, נוֹפֵל וְקָם וְכָך סְחוֹר-סְחוֹר.
וְהִיא הִטְעִימָה לִי מְתִיקוּתוֹ שֶל הַכָּבוֹד,
ְוהִיא חִיּיכָה לְזֶה הַסּוֹד בְּעוֹד לָחַשְתִּי לה, "עוֹד... עוֹד...".

הִיא הֶרְאֲתָה לִי אֶת חָכְמַת יָוָון וְאֶת יפֵי הַהֲגִיגִים,
וְאֵיך בָּהֶם טַבְחוּ הָרוֹמָאִים בְּעוֹד שְהֵם הוֹגִים,
וְאֵיך זוּ הַאִימְפֶּריָה מֵקִימָה לָה עוֹד בֵּיִת בּוֹשֶת
בְּעוֹד כָּל תּוֹשָבֶיהָ מוּרְעָלִים מִּכְּלֵי נְחוֹשֶת.
הִיא הֶרְאֲתָה לִי יְהוּדִי חָכָם וְטוֹב עַל צְלָב גוֹוֵעַ
וְאֵיך בְּשֵם אוֹתוֹ הַצְּלָב שָֹדֶה שֶל רֶצַח מִשְֹתָרֵעַ,
וְגַם אֵיך בְּנֵי הָאוֹר אֶת בְּנֵי הָחוֹשֶך מְשַפְּדִים
לַמְרוֹת שֶמִּקְדָשַם חָרֵב וּשְנֵיהֶם יְהוּדִים.
וְאֵיך נָבִיא גָדוֹל מֵבִיא לַכּוֹל אֶת יְפִי הַבְּשֹוֹרָה
וְאֵיך, בְּבוּרוּתָם, הָפְכָה זוּ תֵרוּץ לְקֶטֶל וּשְֹרָרָה.
וְאֵיך אָדָם חָכָם מֵבִין שֶהַכּוֹחַ דָר בַּיֶּדַע,
אֲבָל בְּשֵם אוֹתָה חָכְמָה הַכָּל אוֹנְסִים אֶת אִמָּא טֶבַע.
וְאֵיך גָאוֹן נוֹסָף כּוֹתֵב תּוֹרָה עַל הִתְפַּתְחוּת
וּמַּה שֶהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו - אִישוּר לְגִזְעָנוּת.
לָחַשְתִי לָה בְּשֶקֶט, "לֹא הַכָּל שָחוֹר-לָבָן,
אֵלֶה נְקוּדוֹת בַּזְמָן שְאֵינָן קְשוּרוֹת לְכָאן".

אָז רָאִיתִי עִיר מוֹדֶרְנִית וְנָשִים בָּה עָגוּנוֹת,
וְנָשִים בְּטוּר שוֹתְקוֹת כְּשֶקוֹרְאִים לָהֶן זוֹנוֹת.
מִי קוֹרֵא, פִּרְחָח אוֹ יֶלֶד? לֹא! קוֹרֵא זֹאת כְּבוֹד הָרָב.
מַה רָצוּ הֵן? אַך וְרַק לְהִתְאָחֵד בִּבְרִית אֲָהָב,
לַעֲמוֹד כַּדַּת וָדִין בְּחוּפַּת הַנִּישוּאִין,
אַך מִשּוּם שֶהֵן מֵרוּסיָה אֶת פְּנֵיהֶן יֵש לְהַלְבִּין.
"עוֹד לֹֹא רָאִיתָ דָבָר", לַחֲשָה הַמַּלְכָּה בְּקוֹלָה הֶאָפֵל,
וּכְהֶרֶף שֶל קְרִיצָה כִּיסָנוּ יַם הַעֲרָפֶל.
שָם שֵדִים הוֹלְכִים בְּשֶקֶט, רַגְלַיהֶם רַגְלֵי צִפּוֹר,
וְכוּלָם פּוֹצְחִים בְּקוֹל וְשָרִים הֵם שִיר מִזְמוֹר:
"מַלְכַּתֵּנוּ הִיא הַלָּילָה, מַלְכוּתֵנוּ הִיא הַשְּכוֹל,
לֹא תִּמְצָאֵנוּ בִּשְעוֹת הַיּוֹם כְּשֶלָרָקִיעַ גוֹן כָּחוֹל,
כִּי תִּמְצָאֵנוּ בְּעוֹלָם לוֹ הֶגְיוֹנְךָ יִקְרָא סִיּוּט,
וּכְשֶעֵינֵיךָ יִפְגְּשוּנוּ קְרוֹא יִקְרָא לִבְּךָ לָמוּת".
לֹֹא חָשַשְתִּי, אֵין זֶה שֶקֶר, לֹא חָשַשְתִּי כֱּלָל וּכְלָל.
לֹֹא בָּאוֹר הַמְּעוּרְפַּל, לֹֹא בַּשִּיר הַמְּקוּלָל. 

"צַר לִי, יֶלֶד", הִיא לַחֲשָה לִי, וּבִרְכָּי קָרְסוּ בְּפִיק,
"לֹא רָאִיתָ כְּלוּם עֲדַיִּן, לֹֹא לָמַדְתָּ מַסְפִּיק".
אָז רָאִיתִי גִיליוֹטִינָה מוּשְחֶזֶת בְּשֵם הָחוֹפֶש
וְאַרְבָּעָה כּוּשִים נוֹשְֹאִים לָבָן שֶקוֹרֵא לְכָל זֶה נוֹפֶש.
וְרָאִיתִי מַקֵּל גָדוֹל שֶכָּתוּב עַלָּיו חִינוּך,
וְאִיש כּוֹבֵש חֲצִי יַבֶּשֶת רַק בִּגְלַל שֶהוּא נָמוּך.
רָאִיתִי גַּם דְּרָקוֹן, קַשְֹקַשָיו זְהוּבִים מִן הַשְקִיעָה,
וְהוּא עָף וְנֶעֱלָם אֶל מִחוּץ לַתּוֹדָעָה.
וְרָאִיתִי סְפָרִים עוֹלִים בָּאֵש בַּלָּאט,
גִיבּוֹרֵיהֶם צוֹרְחִים בְּעוּד הֵם נִשְכָּחִים לְאט.
וְרָאִיתִי אֲנָשִים, כְּמוֹ סְפָרִים, עוֹלִים בָּאֵש,
וְשוֹטֵר מַכֵּה יֶלֶד שֶיוֹשֵב וּמְחַשֵּש.
"עַכְשָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַה גוֹרָלַן שֶל הַתְּשוּבוּת
וְעַד כַּמָּה מְבוֹרָך הוּא כָּל אִידִיוֹט".
עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי שֶלֹֹא לִבְכּוֹת.

כְּשֶשַבְתִּי לְפוֹקְחַן הָיִּינוּ שוּב עָפִים יַחְדָיו,
"הָאִם כָּל זֶה נָכוֹן? הַכָּל לַשָּווא, הַכָּל לַשָּווא?"
"כַּמּוּבָן שֶלֹֹא הַכָּל", לִחְשְשָה לִי הַזְּקֵנָה,
"זוֹ הַדֶּרֶך הַנִּפְרֶשֶֹת לְהוֹלְכֵי הַאֱמוּנָה.
אַך דַּרְכִּי הִיא אֲחֶרֶת, דַּרְכִּי הִיא חוֹפְשִית,
חוֹפְשִית מִכָּל כַּבְלֵי וְכָל הַבְלֵי הַבְּרֵאשִית,
חוֹפְשִית מִן הַמֵּרוּץ אַחַר אוֹר בִּלְתִּי נִרְאֶה,
חוֹפְשִית לְסִיפּוּק כָּל צָרְכֵי הָהֹווֶה.
אִם אֵין לְךָ כְּלוּם מִלְבַד זְמַנְךָ הַקָּצוּב,
חֲבָל עַל כָּל רֶגַע בּוֹ תִּהיֶה עָצוּב,
חֲבָל עַל כָּל טְבִילָה בּתוֹך אֲגַם הַיִּסּוּרִים,
חֲבָל עַל כָּל סֵפֶר שֶיְּלַמֵּד אוֹתְךָ שְקָרִים.
הַנַּח לְכָל אֵלֶה, לֵך בְּדֶרֶך אֵין-אֱמֶת.

מַדּוּעַ לְהַשְקִיעַ בִּנְשָמָה בִּלְתִּי נִרְאֵית?
כִּי תְּשוּבוֹת יֵש אֵינְסוֹף וְאֱמֶת אֵין בִּכְלָל.
לְֹאֵיזוֹ תְּשוּבָה תְּצַפֶּה וְתִשְאַל? כַּמָה סְפָרִים יַעֲשוּךָ מוּשְכַּל?

"אָכֵן אַת צוֹדֶקֶת" הוֹדֵיתִי. הִיא חִיְיכָה.
"אֵין בִּי תִּקְוָה לִקְלָלָה אוֹ בְּרָכָה,
אֵין בִּי רָצוֹן לִתְּשוּבוֹת אֲחֵרִים,
וֱאֵין בִּי בּיטָחוֹן שֶיֵש אֶמֶת בַּסְפָרִים;
אך עֲדַיִּן אֵין סִבָּה לְהַלֵּך בִּדְרָכַיִיך
כּי לֹא אַרְכִּין אֶת רֹאשִי לְפָנַיִיך;
כִּי לִימַדְת אוֹתִי  אֶת הַבְלֵי הַתְּשוּבוֹת,
וּבָה בָעֵת בִּיקַשְתִּינִי מִכּוֹסֵך לִשְתוֹת.
כִּי הַבְּחִירָה בַּאַפְסוּת הִיא בְּחִירָה בִּדְבַר-מַה,
הִיא בְּחִירָה בְּסִיפּוּק וּבְעוֹלָם שֶל כְּלִימָה.
כִּי הָאֶפֶס הָאֵין גַּם הוּא סִימַן?
אַת אוֹמֶרֶת, "בּוֹא" כְּאִילוּ אֵין זֶה לְאָן.
אֲנִי, בִּמְחִילָה, אֵלֶך לְדַרְכִּי,
גַם אִם תּוֹבִילֵנִי אֶל צַעַר וּבְכִי,
כִּי אֵין לִי דָבָר מִלְבַד זְמַנִּי הַקָּצוּב,
וְאֶצְלֵך אֵין אָדָם שֶיִּקְרָא לִי אָהוּב ,
וְאֲפִילוּ לֹֹא בַּיִת שֶאֵלָיו אָשוּב.

הִיא הֵשִיבָה אוֹתִי  בִּמְעוּף לְחַדְרִי
וְשַבְתִּי לְכִסְאִי, לְעֵטִי, לסִפְרִי.
וּמִבַּעַד לְרַחֲשֵי מוֹחִי הַבּוֹעֵר
שָמַעֲתִּי קוֹלָהּ בְּשֶקֶט אוֹמֵר,
"אַתָּה עוֹד תַּחֲזוֹר לְחֵיק זְרוֹעוֹתַי,
אַתָּה עוֹד תִּינַק מֵחָלָב שַדַּי".
וְיַדַּעֲתִּי שֶיֵש בִּדְבָרֶיַה אֶמֶת:
עוֹד אָשוּב לִזְרוֹעוֹתֵיהַ וְאֶשְכַּב שָם כְּמֵת.
"בְּלֵילוֹת גַעֲגוּעִים עוֹד אָבוֹא לְבֵיתֶך,
אַך אֶהיֶה כְּמוֹ הַיַּם - אָשוּב וְאֵלֶך",
כִּי לֹא אֶסְתַפֵּק בְּסִיפּוּק בְּחַיַּי.
וְגַם אִם אֶזְעַק מֵעִמְקֵי יִיסוּרַי
אֵדַע שֶהָיָה זֶה אֲנִי שְהֵבִיאַם עַלַּי.
גוֹרָלִי הוּא שֶלִי וְשֶלִי טָעוּיוֹתַי".
אֶל יַם הַתַּעֲנוּגוֹת עוֹד אֶחֱזוֹר לִטְבִילָה,
עוֹד אֶבְנֶה לִי עוֹלָם בְּכוֹחָה שֶל מִילָה.
לֹא, אֵינֶנִי חוֹזֵר – אֲנִי בּוֹחֵר בִּשְאֵלָה. 

תגובה 1:

  1. וואוו!
    בתחילה חשבתי שזה תרגום של איזה משורר מפורסם, רק בהמשך עם הפגישה עם הנשים הרוסיות הבנתי שזה שיר של משורר שעוד יהיה מפורסם....

    השבמחק