יום ראשון, 22 בינואר 2017

ססטינה: אלטאפורטה / עזרא פאונד

הדובר: ברוח ברטרן דה בורן.
דנטה אליגיירי שם את האיש הזה בגיהנום כמחרחר ריבים.
הריכם!
שפטו נא!
האם העליתי אותו מקברו בשנית?
התמונה מתרחשת בטירתו, אלטהפורטה. "פפיול" הוא ליצן החצר שלו.
"נמר החברבורות," הכלי של ריצ'רד (לב ארי).

1
לעזאזל עם הכול! עם כל זה דרומנו מסריח משלום.
יא כלב בן זונה, פפיול, בו! אל המנגינה!
אין בי חיים אלא כאשר החרבות נוקשות.
אך אה! כשאני רואה את הדגלים זהב, תכול, סגול מנוגדים
והשדות הרחבית שתחתם נצבעים ארגמן,
אזי אני זועק לבי נאנח פרוע משמחה.

2
בחום הקיץ מלא אני שמחה.
כשהסופות רוצחות מהארץ את סירחון השלום,
והברקים משחור העדן מבזיקים ארגמן
והרעמים העזים שואגים לי את המנגינה
והרוחות חורקות דרך העבים בטירוף, מנוגדים.
ודרך כל הרקיע הגואה חרבות האל נוקשות.

3.
בעזרת השאול ובקרוב נשמע את החרבות נוקשות!
ואת הנאקות העזות של סוסי המלחמה צוהלים בשמחה,
חזה ממוסמר אל מול חזה ממוסמר מנוגדים!
עדיפה שעה אחת של אפר משנה של שלום
עם  לוחות שמנים, סרסורים, יין וקצת מנגינה
בה! אין שום יין כמו דם הארגמן!

4
ואני אוהב לראות את השמש זורח בדם ארגמן.
ואני מביט בחניטותיו חותכים באפילה הנוקשת
וזה ממלא את כל לבי בשמחה.
ורכילויות מרחיבות את לבי במנגינה.
כשאני רואה אותו כך בז ומתריס בשלום,
כוחו בלבד אל מול כל החשיכה מתנגד.

5
האיש המפחד ממלחמה וכורע בהתנגדות
הן צדקי לאפר, אין בו דם ארגמן
אך ראוי הוא רק להירקב בנשיות השלום
הרחק מהמקום שבו הראוי מנצח והחרבות נוקשות
אל מול מותם של זונות כאלה אני יוצא בשמחה.
כן, אני ממלא את האוויר בקולי במנגינה.

6
פפיול, פפיול, אל המנגינה!
אין צליל כחרבות מול חרבות מנוגדות,
אני נהי כזעקת הקרב בשמחה
כשמרפקנו וחרבותנו נוטפות ארגמן
ושעיטותנו כנגד "נמר החברבור" אצות ונוקשות.
שיקלל אלוהים לנצח את כל מי שבוכה "שלום!"

7
והמוסיקה של החרבות תצבע אותם בארגמן
בעזרת השאול בקרוב שוב נשמע את החרבות נוקשות!
שהשאול יצבע שחור לנצח את כל מחשבות ה"שלום"!