יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

צד א' חיבור שני - הגבלת המושגים, מתוך "אל מול שפות התהום"

לפרק הראשון

לאחר שהעברנו את קורות התמיכה מכל צד לצד השני, יש לקבע אותם עם מחברים. שניתן יהיה להרכיב עליהם גם את החלקים הבאים של הגשר שהולך ומתקרב לשלמות עם כל צעד שאנו עושים. הקורה שהעברנו מצד זה הייתה קרוייה "מושגים". הסברנו כי המושגים הינם אותו הדבר המאחד את השמות של דבר מה או האירועים של מפגש עם דבר כלשהו אל תוך אחדות מסויימת. הגדרות אלו אינן מקרבות אותנו כלל לזיהוי אותו הדבר שהוא המושג אלא רק את המרחב שבו הוא מתקיים.
בשביל להבין ביתר בהירות את המושג 'מושג' עלינו לשאול את השאלה הישנה והטובה הנוגעת ליחסי הקדימות בין המהות והקיום. במילים אחרות, האם משמעות המושגים נגזרת מהאיזו מהות פנימית שיש להם, או שמא היא פשוט מורכבת מכל אותם מקרים שבהם נעשה שימוש במושג?
דוגמה טובה לגישה הראשונה היא של הוגה שבאופן לא ממש מפתיע מככב בספרון קטן זה - אפלטון - הוא האמין שהעולם הזה עם הפרטים החולפים שלו, אינו אלא אשלייה או חיקוי נחות לעולם האמיתי של האידיאות או המושגים, אשר אופיים הוא להיות נצחיים, בלתי מתנים ובלתי מתכלים. תפיסה זו לגבי המושגים קיימת עד היום - אנחנו נוטים לחשוב שמלבד הסוס הזה וסוס הזה ישנו איזשהו דבר שחוזר על עצמו בכל סוס וסוס ודבר זה הוא אותו "להיות סוס", או ה"סוס" בהא הידיעה, או האידיאה של הסוס. הקושי עם גישה זו היא שהיא דורשת מאיתנו להניח עולם אחר המקביל לעולם זה וכל מה שיש בעולם הזה הוא מדגם מייצג של הדברים שיש בעולם שלנו רק בלי הריבוי הטורדני של הפרטים. בעיה נוספת עם גישה זו הנוגעת יותר לעניינו היא שלא רק סוסים משתתפים במושג הסוס - לאחרונה ראיתי פרסומת למחשב שהיה "סוס עבודה". האם הוא גם 'לקח חלק שאידיאה של הסוס'?
הגישה השנייה, אשר תואמת להבנת העולם האקסיסטציאליסית, היות והיא מניחה את הקיום המוחשי כקודם לכל מהות מטאפיזית, נוסח באופן המדוייק ביותר על ידי הפילוסוף ורוצח הילדים לודוויג ווידגנשטיין אשר טען שהמהות של המושגים נגזרת מהשימוש בהם. נסביר זאת על ידי דוגמא: לי ולאשתי כלבה שהיא חכמה באותה מידה שהיא מתוקה. בעקבות חכמתה היא למדה להכיר בטויים כמו "טיול", "לצאת", "החוצה" ואפילו "רוצה", ו"העולם הגדול", לכן אשתי ואני החלטנו בנינו לדבר על "לגלח שועל" בהקשר של להוציא את הכלבה לטיול. הגדרה זו הינה, כמובן, זמנית שכן גם אותה הכלבה תלמד במוקדם או במאוחר. הנקודה היא שלצירוף המילים הללו אין כל קשר למושג "טיול" ולא לחיה שהיא שועל ולא לפועל שהוא "לגלח" - אלא אלו מושגים הנמצאים בתוך המערכת הסגורה של 'משחק המילים' הפרטי שלי ושל אשתי לפיו 'לגלח שועל' משמעו 'לצאת עם הכלבה'.
 לפי גישה זו כל המילים שבהם אנו משתמשים הינם ריקות מתוכן מלבד השימוש בהן בתוך אותו משחק מילים שהוא השיח האנושי. או, ליתר דיוק, אינן ריקות מתוכן אלא שהתוכן שלהן הוא תוצאה של השימוש להבדיל מהשימוש הוא תוצאה של התוכן. 
הבה נעביר את הדיון הזה למושגים שאיתם עבדנו בצד זה של הגשר. כמו כל דבר אחר שקיים בעולם גם למושגים, כדי שיהיו קיימים, חייבים להיות אירועים מוגדרים בזמן והמקום שבהם הם מתקיימים. אירועים אלו הם השימוש במושג. אין הכוונה לאירועי שימוש במילה 'סוס', אלא גם לכל אירוע שבו משתמשים במילה באופן פעיל - במבט, במחשבה. כל אלה יחדיו מרכיבים את אותו הדבר שהוא הסוס. מלבדם אין סוס. ממושג שלא השתמשו בו מעולם לא קיים. כמו מילה שלא חשבו עליה מעולם. מתמטיקאי יכול לבוא ולטעון כנגד גישה זו - ישנם אינסוף מספרים שמעולם לא חשבו עליהם ולא יחשבו עליהם - תשובתי למתמטיקאי זה תהייה - האם אתה יכול לתת לי דוגמא אחת למספר כזה?
מכיוון שמשמעותם של המושגים היא נגזרת של השימוש בהם ישנה בעייה גדולה בהבנת המושגים שכן - אין ולא יכולה להיות לי גישה לכל המקרים שבהם מישהו אמר או חשב 'סוס'. לעזאזל, אינני זוכר את הפעם האחרונה שאני חשבתי על סוס שלא לדבר על כל הפעמים בחיי שבהם נפגשתי במושג 'סוס'.
מגבלה זו אינה גוזרת את דחיית רעיון המשמעות מתוך השימוש אלא רק מגבילה אותו למידותיו הראויות - אינני יודע את כל האירועים של השימוש במושג ולכן אינני יודע את כל מה שיש לדעת על המושג, אני יודכע מספיק כדי להשתמש בו בהקשרים מסויימים, כדי להבין למה מתכוונים כשמזכירים אותו, כדי להצביע עליו מתוך סדרה של תמונות, כדי לשחק את משחק המילים של השיח האנושי במידה מספקת, אבל לא יותר מזה.
'אינני יודע'. איזה צירוף מילים מדהים עבור פילוסוף! צירוף מילים אשר מכיל בתוכו את ראשית הפילוסופיה כמו גם את ראשיתו הפרטית של כל פילוסוף ראוי לשמו. מה היא המהות של המושג 'סוס' אינני יודע. איש אינו יודע. היות והמושגים נגזרים מהשימוש בהם, והשימוש בהם נעשה בכל רגע ורגע בשפות שונות ובמקומות שונים בעולם, בהקשרים שונים ומתוך כוונה לדברים שונים. עם זאת אני יודע מספיק כדי לדבר על סוסים, כדי להשתמש במושג - זאת מכיוון שיש לי באמתחתי מפגשים רבים עם המושג, רבבות של מקרים בהם שמעתי, ראיתי, אמרתי והגיתי סוס. לכל אחד מאיתנו יש ידע כזה, והוא שונה בהכרח בין אחד לשני. מסיבה זו המושגים הינם מוגבלים ועלינו להתייחס למוגבלות זו בכל פעם שאנו מתייחסים למושגים, בכל פעם שאנו שואלים 'מה זה?' עלינו לדעת שתשובות ישנן בשפע אך לא ניתן למלא את באר השאלה עד סופה.


לפרק הבא