יום שני, 29 באפריל 2013

פילוסופיה, מתוך 'אל מול שפות התהום'

מה היא פילוסופיה? הרי שאלה קדומה כמו המושג אותו היא מנסה לבחון. כמו כל שאלה קדומה תשובות רבות לה, וכמו כל שאלה טובה, על אף תשובותיה, היא עומדת בהינה. 
כיצד ניתן לענות על שאלה זו? הרי כל תשובה צריכה להוות כייצוג לפילוסופיה שעומדת מאחורי המשיב. שכן, כל משיב רואה את הפילוסופיה בדרך התואמת את הפילוסופיה שלו. גם אם יקום אדם ויאמר 'פילוסופיה היא ההבלים הנוצרים מיותר מדי פנאי ומעט מדי חובות', טענה שאינני יכול להסכים איתה, אך זו ללא ספק פילוסופיה, ועל כן יהיה עלי להשיב לו "אכן, זו פילוסופיה". גם אם זו אינה הפילוסופיה שלי.
והנה המילים האחרונות בפסקא הקודמת מעלות שאלות נוספות; האם ישנה 'הפילוסופיה?', האם ישנה 'הפילוסופיה שלי?'. האם שתי השאלות האלה ניצבות ביחס של או-או, או שמה יכול אדם להתהלך ובליבו הפילוסופיה ב-ה' הידיעה, כלומר שהפילוסופיה שלו היא הפילוסופיה. או שמא אני יכול רק להתהלך עם הפילוסופיה שלי ובאר לזו הכללית, גם אם היא קיימת, כל עוד אינה בליבי היא אינה עבורי.
האם ייתכן שהפילוסופיה איננה? האם יכול ללכת אדם בלא פילוסופיה? או שמא כל 'מובן מאליו ש...', ו'אינני מאמין ב...', ו'אני נוטה לסמוך על...', ו'בחברתי אל...' מרכיבים יחדיו את הפילוסופיה שלו?
וגם אם ניתן לדבר על מחשבות כאלה כמרכיבות את הפילוסופיה של כל אדם, עדיין כל היבטים אלו לוקחים חלק בצד המוגבל של הפירמידה של הפילוסופיה, ואכן דומה שישנה מסורת, קובץ ייצוגים מתמשכים אשר קרוי 'פילוספיה', באופן הדומה לכך שישנו אוסף מוגבל של יצירות הקרויות 'ציור אימפרסיוניסטי'. 
מנקודת מבט זו, ניתן להתייחס לשאלה 'מה היא פילוסופיה?' כך; "מה המשותף לכל הייצוגים המתמשכים הקרויים פילוסופיה אשר נוכחותו מהווה תנאי להיותם משוייכים לקבוצה 'פילוסופיה' והיעדרותו מוציאה אותם מקבוצה זו?'.

כיד לנסות להשיב על השאלה הזו, או ליתר דיוק, על מנת להציע תשובה אפשרית אחת לשאלה זו, אציע לצמצם את הדיון לאותה פילוסופיה שהיא סוגה על מדף הספרים ולא לזו שהיא קובץ אמונות, ספקות, וחלומות. לא משום שפילוסופיה נמצאת אך ורק על מדף הספרים, אלא משום שלעיתים ניתן להשתמש בפרט המכיל את הדבר שאנו מחפשים, על מנת לזהות את הדבר שאנו מחפשים.
הרי זה כמו לשאול 'מה זה שוקולד?' ולבחון עוגת שוקולד כדי להשיב אל השאלה, כמובן שלא רק בעוגה יהיה שוקולד, ושוקולד של העוגה אינו זהה לשוקולד של פולי הקקאו, אך אין ספק שעוגת שוקולד היא דבר המכיל את הרכיב המדובר באופן המאפשר לייצג אותו.
ובכן, מה נמצא בכל אותם ספרים המשתייכים לסוגה הקרויה פילוסופיה? מה מבדיל את הטקסטים האלה מאחרים? ניתן לומר שיצירה פילוסופית נכתבת בכוונה לייצר ייצוג אשר היחס המטאפורי שלו לעולם שואף להיות מצומצם ככל האפשר. ועם זאת היות והעולם אינו מילים על דף, כל פילוסופיה חייבת להיות עדיין רחוקה מרחק של יחס מטאפורי למושאה. 
אם נפשיט את המשפט הקודם לטענה הבסיסית שהוא מציג נשיב לשאלה 'מה היא פילוסופיה?' כך: 'פילוסופיה היא מטאפורה לעולם כולו'.
כאן כל אדם שהשאלה חשובה לליבו צריך לקום לצעוק "רק רגע, 'יחס מטאפורי לעולם'? גם לציור יש יחס מטאפורי לעולם, גם לשיר, לרומן, ולכל יצירה המבקשת לחרוג מהמושא שלה למרחב הרחב ביותר שבו היא מתרחשת."
לכך איןם לי מה להשיב אלא - נכון. התנאי שהוצג לשייכות לקבוצת הפילוסופיה משותף גם לאמנות ושירה ולכל יצירה אנושית. כל דבר שמראה תמונה של העולם, ושניתן בו בזמן להביט על העולם מבעד לעיניו כמבעד למטאפורה, הוא פילוסופיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה