יום ראשון, 22 בפברואר 2015

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 19

19
הו דומייה, אם לא תדבר,
אם לא תאמר מילה
אקבל זאת בליבי
יש לשלם את מחירך.

אשתוק בעצמי
סבלני ורכון
כמו הלילה כשכוכבים פקוחים
מוצגים בו.

חושך תם. עוד יהיה שחר,
שחר, שחר –
קולך יסדוק וייבקע את הרקיע
במפל זהוב.

אז, בקיני, האם הציפורים יתפרצו
בנעימותיך?
האם היסמין יוציא את הפרחים
שמנגינותיך יצרו?


19
אם לא תדבר אמלא את ליבי בדממתך ואשא זאת. אשאם דומם ואחכה כמו הלילה המרכין ראשו בסבלנות אל מול חיות הכוכבים.
הבוקר לבטח יבוא, החשיכה תימוג וקולך ימטיר זרמי זהב המנתצים את הרקיע. או אז מילותיך יישאו כנף בשיר מכל אחת מציפוריי שבקינן ומנגינותיך ייפרצו החוצה בפרחים את כל מטעי.