יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

הבחור הפרוע והנסיכה המכלועה

היה היה בחור צעיר שהחליט יום אחד, בלי הרבה סיבה, שהוא לא רוצה יותר להתגלח וגם לא להתקלח, את שיניו לא לצחצח ואפילו אפילו אפילו לא לגזור את הציפורניים שלו.
ומה קרה?
השיער שלו נהיה פרוע ומלוכלך, הזקן שלו צמח לכל כיוון וגם היו עליו פירורים, השיניים שלו נהיו צהובות והן גם הריחו ממש לא כל כך, הציפורניים שלו צמחו והיו ארוכות ומכוערות וגם היה להן כזה שחור מתחת, והבעיה הכי גדולה שלו הייתה שהיו לו ריח כזה שלו כל כך נעים להיות בחברתו.
יום אחד הבחור הצעיר הלך ברחוב ופתאום הוא ראה נסיכה יפהפייה. היה לה שיער בצבע של לילה מלא בכוכבים, ושיניים בצבע של הירח. היו לה עיניים בצבע של הים הכי מדהים וגם שמלה יקרה בצבע של פנינים. הבחור הפרוע, אמנם ראה לא מעט נסיכות בחייו, אבל נסיכה כל כך יפה, הוא לא ראה מעולם. וכך, בלי ממש לחשוב על זה, הוא הלך אל הנסיכה ואמר לה: "נסיכה יפהפייה, מימיי לא ראיתי נסיכה יפה כמוך, אשמח מאוד אם תואילי בטובך ותסכימי להיות חברה שלי"
ומה ענתה הנסיכה?
"פחחחחחח, נראה לך?! יא כונף, יא דוחה אחד, מי תיגע בך עם מקל יא מגעיל? יש'ך שיער של ליפא ושיניים של קבצן, יא מסריח סע סע מכאן למה בא לי להקיא"
הבחור אמנם ידע שיש לא מעט אמת בדבריה של הנסיכה, אבל הדרך שבה היא דיברה אליו פגעה בו עמוק יותר בלב מכל האמת שבעולם. הוא ממש נעלב ממנה וממש ממש לפני שכמעט התחיל לבכות, הסתובב והלך לביתו.
בבית, אחרי שהצליח לבלוע את האבן שמילותיה של הנסיכה תקעו לו בגרון, החליט הבחור שהוא היה כבר יותר מדי זמן מלוכלך ומסריח ומיהר להתקלח ולהתגלח, את שיניו לצחצח ואת ציפורניו לנקות ולגזור. אחר כך הוא לבש בגדים יפים של נסיכים ואפילו שם על עצמו שפריץ קטן של בושם כדי להריח טוב במיוחד. כך, נקי ומגולח, נסיכי ומנוסך, הוא יצא מביתו במטרה לפגוש בנסיכה. 
עוד מרחוק ראתה הנסיכה בבחור היפה שולך לכיוון שלה ומיד הרגישה את הלחיים שלה קצת מסמיקות. היא מיהרה אליו ולפני שהוא פצה את פיו, אמרה לו: "וואי וואי איזה חתיך אתה, בחיים שלי לא ראיתי נסיך כמוך ואני אחת שראתה הרבה נסיכים בחיים שלה - רוצה להיות חבר שלי?"
ומה השיב הבחור?
"תסלחי לי מאוד גברת נכבדה," (כל הנסיכות שונאות שקוראים להן 'גברת') "אבל אני הבחור שהלך פה לפני כן, לא מקולח ולא מגולח, והאופן שבו את דיברת איתי העליב אותי כל כך שאני ממש אבל ממש לא רוצה להיות חבר שלך. וחוץ מזה. מצורת הדיבור שלך אני מסיק שלא רק שהלב שלך צריך רענון של נימוסין, אלא שגם השכל שלך צריך לא מעט ספרים. במילים אחרות, נסיכה חביבה, את לא נראית לי כל כך חכמה ואם נהיה חברים לא יהיה לנו כל כך על מה לדבר. שכן, גם על הנסיכה היפה בעולם נמאס להסתכל אם אין לה שום דבר מעניין להגיד. לסיכום עם כל יופייך את בכלל לא יפה כי לב אטום ושכל דל הופכים למכוערת אפילו את הנסיכה הכי יפה בשמלה הכי יפה שבעולם". אחרי שהוא סיים את דבריו הבחור שלנו פנה והלך לביתו.
הנסיכה לא ממש נעלבה מדבריו של הבחור אבל האמת שבהם פגעה בה הישר בראש. היא הבינה שבכל הזמן שהיא הקדישה לשמלות ומאפרות, למספרות ולמראות, היא בכלל לא חשבה על השכל, והשכל, כמו הפרחים, צריך שישקו אותו אחרת הוא נובל. ואחרי השכל הולך גם הלב כך ששכל בלי ספרים מצמיח לב בלי נימוסים.
כשהגיעה חזרה לביתה, הנסיכה הייתה כבר על סף דמעות. לא בגלל דבריו של הבחור, אלא בגלל שכל הזמן שהיא בזבזה בחייה התחיל לחלחל לתוך מוחה. חיש מהר היא חזרה אל כל המורים שלה ולמדה את כל המספרים ואת כל האותיות, עד שהיא הייתה יכולה לקרוא את כל הספרים בספרייה המלכותית. היא קראה על נסיכות וקראה על אבירים, היא קראה על הליכות וגם על נימוסין, היא קראה על חיות וקראה על החיים ואפילו אפילו אפילו היא קראה סתם ספרים, כאלה שכיף לקרוא כדי לנוח עם משהו טוב ביד ולאו דווקא ללמוד מהם משהו (היא עדיין לא ידעה שגם מאלה, אם הם טובים, בסוף לומדים). 
עם הלימודים השכל של הנסיכה התחיל לגדול, והיא התחילה להבין דברים שלפני כן נראו לה מטופשים ומוזרים. ועם השכל, צמח גם הלב והנסיכה פתאום הבינה כמה היא פגעה בבחור ההוא שלא עשה לה כלום, וכמה הוא צודק שהוא לא רוצה לראות אותה יותר בחיים. כשהיא חשבה על כמה עצוב ופגוע הוא בטח היה אחרי שהיא דיברה איתו פתאום התחיל להיות לה ממש כואב בלב ומחניק בגרון.
לא היה זמן לבזבז - היא הייתה חייבת למצוא את הבחור ולבקש ממנו סליחה.
כך הנסיכה רצה ורצה בחיפוש אחר הבחור וכשהיא בסוף מצאה אותו, הוא נראה ממש כועס לראות אותה שוב. "מה את רוצה עכשיו?" שאל הבחור.
הנסיכה לקחה שאיפה ארוכה של אוויר והתחילה לדבר: "בחור נחמד ואדיב, אני בהחלט מבינה מדוע אתה לא רוצה לראות אותי, אבל דבר לא ישמח אותי יותר אם תואיל בטובך להקשיב למילה אחת שיש לי לומר לך. המילה היא 'סליחה', מהרגע שבו הבנתי כמה פגעתי בך, אין שום דבר שאני רוצה לעשות מלבד לבקש ממך סליחה. אני בהחלט אבין אם לא תרצה לסלוח לי לעולם, ואם תחפוץ בכך אלך מיד ולא אשוב, אבל אני פשוט מרגישה שאם לא אבקש ממך סליחה, אני עלולה פשוט למות במקום." 
הבחור הביט בנסיכה, פתאום היא נראתה לו יפה יותר מכל הנסיכות היפות של הסיפורים. הוא הסכים לסלוח לה ואפילו שאל אותה אם תרצה ללכת איתו ביחד לאכול במסעדה.
ומה קרה?
הם הלכו למסעדה.