יום שני, 19 בפברואר 2018

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 36

Image result for tagore36
אני ממתין למסור את עצמי
לאהבה.
השעה מאוחרת, ואני מכיר בכל
פגמי.

אנשים באים לכובלני בכללים,
לקושרני בחוקים;
תחילה אני בורח, אז בעליזות מקבל
את הצער שהם כופים.
אני ממתין למסור את עצמי
לאהבה.

הם גוערים בי, ודבריהם
די נאים.
שיערמו זאת על ראשי!
לא אכפת לי.

היום עתה תם.
הסחר הושלם;
הם באו לקרוא לי, רגזו
כשתחילה לא הצליחו לתופסני.
אני ממתין למסור את עצמי
לאהבה.

(17)
אני רק מחכה לאהבה למסור את עצמי לבסוף לידיו. לכן השעה כה מאוחרת ולכן אני אשם בכאלה וויתורים. הם באים עם חוקיהם וחוקותיהם לכבול אותי מהר. אך אני לנצח מתחמק, משום שאני רק מחכה לאהבה למסור את עצמי לבסוף לידיו

אנשים מאשימים אותי וקוראים לי אדיש – אין לי ספק שהם צודקים בהאשמותהם. יום המסחר נגמר ובאה לסופה העבודה לעסוקים. אלה שבאו לקרוא לי לשווא חזרו לדרכם זועפים. אני רק מחכה לאהבה למסור את עצמי לבסוף לידיו.