מִי יִיתֵן וְיַעֲלֶה הַשַּחַר?
מִי יִיתֵן לִי הַעֲלָאָה בַּשָֹּכָר?
אִם בַּסְטַטִּיסְטִיקָה נֶאֱמַר
כִּי
קַיָּים יַחַס צָמוּד בֵּין הַעֲלָאַת
שְכַר הַמִּינִימוּם וַעֲלִיַּית אֲחוּזֵי הַאַבְטָלָה
כִּי אָז מַצִּיג הַסְטַטִּיסְטִיקָה
שוֹאֵף שֶכּוּלָנוּ נִהְיֶה עֲבָדִים.
אִם הַאֲנִי מוּגְדָר אַך ורַק
עַל-יְדִי רְשָמֵיהָ הַשּוֹנִים שֶל הַהַכָּרָה, אָז
בִּימֵי שְלִישִי אֲנִי סְטוּדֶנְט
וּבְעַרְבֵי שֵנִי – חֲלוֹם מִשְנִי
שֶל אֵיזֶה שֵד שְֹטָנִי שֶאוֹמֵר לִי
לַחֲשוֹב בְּלִי לְחַשֵּב.
וַאֲנִי רַק נִמְצָא כָּאן כְּדֵי
שֶבְּעוֹד שָנָה אֲנִי אוּכָל לִהְיוֹת אוּלָם גָּדוֹל וְנִבְרֶשֶת.
אוֹ סִמְטָא וּמַּפִּית מְקוּשְקֶשֶת.
לֹא מְשַנֶּה. הַכֹּל מִשְתַנֶּה.
וְאִם הַטֵּיעוּן הַזֶּה תָּקֵף,
אָז הוּא חָל גַּם עַל עַצְמוֹ וְלָכֵן הוּא קָבוּעַ.
תֵּן לִי שָבוּעַ, וְאָקִים לְךָ
בִּנְיָין כָּל-כַּך גָּדוֹל שֶיִהְיוּ לוֹ שְנֵי אֲזוֹרֵי חִיּוּג.
כַּך לַמַּזְכִּירָה יַעֲלֶה יוֹתֵר
לְהַטְרִיד אֶת הַבּוֹס שֶלָּהּ,
בִּזְמָן שֶהוּא חוֹלֵם עַל
אִשְתּוֹ שְאֵינָה אֶלָא צָמִיד וְתִיק תּוֹאֵם,
וּלִפְעָמִים - דֵּעָה.
שוּב מַשְתִּיקִים אֶת הָאִישָה?
וַדַּאי הוּא לֹא שַמַּע עַל הַמַּהְפֵּכָה שֶלָנוּ!
הַמַּהְפֵּכָה שֶלָנוּ? הַמַּהְפֵּכָה
שֶל כּוּלָנוּ!
אֵין לִי בַּעְיָה עִם הַמַּהְפֵּכָה,
פָּשוּט נִמְאַס לִי לִשְמוֹעַ
עַלֵיהָ.
הִגִּיעַ הַזְמַן לְעוֹד דֵּעָה
מְקוֹרִית מִצְִּדְכֵן.
אֲנִי רַשָּע, אֲנִי יוֹדֵעַ, פָּשוּט
נִמְאַס לִי לְהִכָּלֵל תָּמִיד בַּצַּד שֶפּוֹגֵעַ.
הָאִם אַף אֶחַד לֹא רוֹאֶה שֶהַפּוֹלִיטִיקַלִי-קוֹרֶקְט
הוּא רַק צִבְעָהּ שֶל הַצְּבִיעוּת?
הָאִם אֵין יוֹתֵר מִי שֶאוֹמֵר "יְהוּדִים" וְחוֹשֵב יְהוּדוֹנִים?
אוֹ "אֶתְיוֹפִּים" וְחוֹשֵב
כּוּשִים אוֹ קוֹפִים?
הָאֶבוֹלוּצִיָּה אֵינָה גֶּרֶם
מַדְרֵגוֹת עוֹלֶה אִתָּנּו בַּפִּסְגָה
אֶלָּא מַעֲרְבּוֹלֶת שֶל חוֹסֶר
יְכוֹלֶת לְהִתְמוֹדֵד עִם הַסְבִיבָה.
אֲנַחְנוּ מְעַצְּבִים אֶת הַאֲדָמָה
יוֹתֵר גָּרוּעַ מִנְמָלִים –
הֵן אֵינָן צְרִיכוֹת אַלְפֵי דְּרָכִים
שוֹנוֹת לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמָן בֵּין אוֹכֶל לְשֵינָה.
אֲנַחְנוּ כָּל-כַּך מְשוּתָקִים,
מְנוּתָקִים שֶאֲפִילוּ הַנֶּפֶש שֶלָּנוּ צְרִיכָה מֶרְחַב מִחְיָיה
וְלַרוּחַ הַבִּלְתִּי גַּשְמִית
שֶלָּנוּ יֵש חֲשָשוֹת מִפְּנֵי חֲדִירָה לַפְּרָטִיוּת.
הִתְדַרְדְרוּת זוֹ לֹא הֵחֵלָה
בַּפַּעַם הַרִאשוֹנָה שֶאָדָם בָּנַה מִגְדָּל,
אֶלָא בַּפַּעַם הַרִאשוֹנָה שֶקּוֹף
הֵרִים מַקֵּל.
מֵאָז הִיא לֹא פַּסְקָה, וְאַף הֵאִיצָה,
וְכָך הִגַּעֲנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
וְכָך הַזְּמַן הַזֶּה הִגִּיעַ אֶלֵינוּ.
מַגִּיעַ לָנוּ.
הַהִיסְטוֹרְיָה שֶלָּנוּ נִמְצֵאת בַּסְּפָרִים.
חֶלְקַם בַּעֲלֵי יוּמְרוֹת פִּילוֹסוֹפִיוֹת
לְהַסְבִּיר לָנוּ מָהוּ עוֹלָמֵנוּ.
עֲלֵינוּ לְהָבִין שֶכָּל הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה
צוֹדְקִים,
וְשֶמַּתַּישֶהוּ בְּמֶשֶך הָהִיסְטוֹריוֹסוֹפְיָה
הַזֹּאת נִפְרַד הַגּוּף מִן הַנֶּפֶש,
וּמֵאָז זוּ עוֹבֶרֶת תַּהְפּוּכוֹת שוֹנוֹת
וּמְשוּנוֹת וְזֶה הַגּוּף מִתְנָוֵון כְּרֶפֶש.
אֲפִילוּ בַּרְקְלִי שָפַך צוֹאֲתּוֹ מֵהַחֲלוֹן
לַרְחוֹב מוּכֶּה הַצַּרַעַת.
מַה זֶה חָשוּב? (אוֹתוֹ הַקּוֹל הַשּוֹלֵט)
מַה חָשוּב בֶּאֱמֶת? הָאֶמֶת?
אוֹ שֶיֶּש יוֹתֵר מִזֶּה – מֵעֵבֶר לַמִּילָה
– מֵעֵבֶר לָרָצוֹן וְלַתְּפִילָה?
אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲנִי יוֹרֶה, אוּלַי
פּוֹגֵעַ, אוּלַי נוֹגֵעַ
אֲבָל יוֹדֵעַ שֶזֶּה כָּל מַה שֶנּוֹתָר,
וְכָל הַמּוֹסִיף מְיוּתָר
כָּל הַמּוֹסִיף מְיוּתָר
כָּל הַמּוֹסִיף
מְיוּתָר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה