יום שלישי, 10 במאי 2016

(אל) תעשו סמים

פססט ילד
אתה
כן אתה, בוא רגע
בוא אנ'לא ארביצ'ך
בוא
ילד, אל תעשה סמים
סמים זה רע. דבר נורא
ממש כמו לקחת מקדחה ולקדוח
לתוך המוח, רק כדי לשכוח או לברוח
הם יכבו לך את המנוע ויעשו אותך מנוח
אז ילד,
אל תדליק קטנה עם השכנה,
אל תיתן לגוף לנוח רק כי סוף שבוע
אל תוריד את הזמן לקצב של ענן ירוק
תזרוק ת'פרח שקיבלת מהילדה הכי טובה של השכבה.
אל תכהה את העצב שמרגיש קצת כמו עצב
ילד – אל תעשה סמים.
קח ריטלין.
בוא, תהיה הישגי, תרים את הטמפו של הגוף רק קצת
לא מספיק כדי לרקוד, אבל מספיק שתעבוד
תהיה אנדנטה כמו החלק המעאפן בסונטה לשניים
תהיה אל-דנטה, שזה משהו שנועצים בו בכיף את השיניים
אל תתעייף, אל תחפף ותתחפף מפה מהר,
למה אם יראו בחוץ מה שאני שם לך בפנים
עוד הם ירקו לי בפנים, ויגידו – זה רופא זה?
זה סוחר סמים.
כאילו שאני לא יודע שחצי מהכדורים שאני רושם לפחות,
אמא שלך לוקחת כדי שיהיה לה קל לדלג על ארוחות,
ובנינו, גם זה בסדר.

פססט,
אתה
כן אתה, בוא רגע
בוא אנ'לא ארביצ'ך
בוא
סטודנט, אל תעשה סמים
סמים זה רעל בתחפושת של רגעי תדהמה.
אל תשכח, הגוף הוא מקדש, נשמה.
מי שמע על מקדש שרוקדים בו?
רק תשמור על המרשם לריטלין, כי יש עונת המבחנים
ועם הראש בעניינים אתה עלול עוד להבין
שאין בשום דבר שאתה עושה פה שום תועלת.
אל תבלע פה כדורים שהומצאו במחלקה מאחורינו,
אל תמוסס פה בולים, תהיה אמתי.
אל תחקור את התודעה, כמו שחקרו אבותינו
מהפקולטה לפסיכולוגיה חברתית. תהיה חברתי.
אם בא לך פתאום לראות אדום ואז כתום
או לחלום קצת בהקיץ על איש מעץ או סוגשל איץ
או להציץ לאיזה זיק של הפתעה בתודעה
תראה הכנו לך מסגרת מושלמת בדיוק בשביל זה.
יש גדול כמו טלוויזיה וקטן כמו שעון
יש בגודל של מחברת ובגודל טלפון
אם רק תגיד לי מה מתאים, תבוא תבוא
יש גם סרטים על החיים ובלי סרטים על החיים
בלי אחריות על אחרים רק בום – חתול תינוק יונק מזברה!
אסיד זה לסאחים יש קבוצות וואצאפ שאתה לא מבין
ומין זמין כמו קפאין או ניקוטין אבל תמיד עם קצת רגשי אשמה,
נו מה? אתה מוכן?
רק תיזהר על המסגרת - תיק קטן והיא נשברת
ולקנות אחת אחרת זה כמעט כמו לוותר על מזומן,

פססט,
את
כן את, בואי רגע
בואי אנ'לא ארביץ לך
בואי
גברת, אל תעשי סמים.
אל תסגרי את היום עם כוס יין או שתיים,
זה לא נגד החוק, אבל בזמן הרחוק את עלולה
להתעורר בעבודה שלא עצרת בכלל לחשוב אם את רוצה אותה.
אל תלכי הביתה להשאיר את כל העיר בחוץ
תישמרי כל רגע לחוץ, כי אז אין לך תירוץ, לייצר פחות בעבודה.
ובנינו, כבר הפסקת לצפות לתודה.
חמודה.
תני חיוך.
יש הרבה אחריות, וכדאי שבדיוק כשאת רוצה פה חיבוק
תיזכרי בכל הדברים שעוד לא עשית מחר.
נזכרת? יופי, עכשיו תלכי לישון
תיקברי את השעון שעוד תקוע בגרון ומתקתק עד שיגעון
קיבנימאט רק יום ראשון ואין לך כוח.
פה לא צריך בכלל לברוח, יש לי כדור שעף למוח
וזורח כמו חיוך תפור בדיוק למידותייך.
אז רילקס עם ציפרלקס או תני בפוזה עם פרוזאק
כי אישיות זה גם נכות אם זה מפריע לתפקוד שלך אצלנו.
ומי צריך בכלל לחלום על התקוות לאהבות
שעוד היו לך כשעוד לא יכולת לתרום לנו הכול?
ואם את רוצה לזלול, לדחות רעב גם לא יכאב -
פשוט תלכי לחדר של הילד ותיקחי שני כדורים ואל תדאגי -
עד כה לא נמצאו כל השפעות לטווח רחוק
אבל ביננו, כל עוד הפטנט רשום, אין תקציב למחקרים מיותרים.

אז תאמינו לשקרים
זה רק חיים של אחרים
שרצים מפח אל פחת,
כמו דבורים אבל בלי נחת
כי פתחנו בית מרקחת
בשבילכם.