יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

לוּ הַיִּית שִיר


לוּ הַיִּית שִיר
הַיִּית מְחוֹרֶזֶת בּאוֹפֶן מוּשְלָם
וּמִּשְקָלֵך הָיָה בָּרוּר, אַךְ מוּרְגָש
כְּלֹֹא קַיָּים. כִּפְנִינִים לְצַוָּארֵך
יִסְתַּדְרוּ לָהֵם חֲרוּזִים לְבָנִים,
וּלְיופְיֵיך יוּעַמְדוּ מֶטַאפוֹרוֹת אֵינְסוֹף
מוּגָנוֹת בְּדִימוּיִּים אוֹחֲזֵי חֶרֶב.
ומֶטַאפוֹרָה אַחַת, כְּלַל עוֹלָמִית וְנִצְחִית
תּוּצַב לְכָל חִיּוּך שֶלָך, וְאֶפּוֹס עַתִּיר מִכְשוֹלִים
לְכָל אַחַת מִשֹּעַרוֹתַיִּיך. זֶה לֹא יִהְיֶה
שִיר שֶקּוֹרְאִים, זֶה יִהְיֶה שִיר שֶחַיִּים,
שֶמַּשְקִיעִים חַיִּים שְלֵמִים לַחֲקוֹר אוֹתוֹ
וְאַף עַל עֶרֶשֹ דְּוַוי לֹֹא חַשִים בִּזְבּוּז
אוֹ הַצְלָחָה מְלֵאָה.

לוּ הַיִּית שִיר, הָיוּ עוֹמְדִּים כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּשוֹרְרִים
לְהַחֲדִיר אִילוּזְיוֹת אֵלַיִיך, והֶם יַרְעִיפוּ עַלַיִיך
דַּפִּים רַבִּים כְּעַלֵּי הַשַּלֶּכֶת.

לוּ הַיִּית שִיר, הַיִּית מְעוֹרֶרֶת רְנֵסַאנְס כֵּן שֶל רוֹמַנְטִיקָה
בַּמֵּאָה הָעֶשְרִים וְאַחַת, וּוְּעַדּוֹת שֶל פֶמִינִיסְטִיּוֹת הָיוּ
קָמוֹת כְּנֶגְדֵּך, וּבָתֵי דִּין וּבָתֵי כְּנֶסֶת הָיוּ אוֹסְרִים עַל קְרִיאתֵך
בְּתוֹאֲנָה שֶכָּל מִי שֶיִּקְרָא בָך יֵדַע יוֹתֵר מִמַּה שֶמֶּמְשָלָה יְכוֹלָה לְהַרְשוֹת
לִנְתִינֵיהַ לַדַּעַת. אַך גַּם אִם הָיוּ מַחֲרִימִים אוֹתָך מֵחַנוּיוֹת
הַסְּפָרִים, נְעָרִים צְעִירִים הָיוּ שוֹזְרִים בַּחַרוּזַיִּיך כָּל קִיר
בְּכָל עִיר, בְּכָל לַילָה, מְנַסִּים לְשַחְזֵר תְּחוּשָה גֶנֶּטִית שֶל רִיקוּד שִבְטִי
סְבִיב גַּל-עֵד.

לוּ הַיִּית שִיר, הָיוּ מְחַשְּבִים סְכֵמוֹת סוֹדִיּוֹת בֵּין אוֹתִיוֹתַיִּיך
וּפוֹתְרִים שְאֵלוֹת שְמֵעוֹלָם לֹֹא נִשְאַלּוּ. וּמְּכַשְּפִים הָיוּ
מְצַטְּטִים אֶת חָרוּזַיִּיך וּמַּעֲלִים בָּאוֹב אֶת הָשָטָן; אַך
הוּא יִתְאָהֵבָ בָּך וְיִרְצֶה אוֹתָך לְעַצְמוֹ, וְיְקַעֲקֵעַ בִּלְהָבוֹתָיו
אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּמִילוֹת שִירֵך, עַד אֲשֶר מַלְכוּת גַּן עֵדֶן תַּעֲמוֹד נֶגְדּוֹ.
הִיא תִּטְעַן שֶתָּמִיד הַיִּית שֶלָּהּ, שֶאֵינֶך אֶלָּא סִכּוּם
שֶל הָאֶמֶת שֶהוּצְגָּה מֶטַּפוֹרִית בִּשְאַר הַכְּתָבִים הַקְּדוֹשִים,
וְאֵלֶה יִהְיוּ מִשְנִיִּים לָך בְּאָרוֹן הַסְּפָרִים הַבֵּיתִי.
וּמַלְכוּת גַּן עֵדֶן הַיְתָּה לוֹחֶמֶת בַּשְאוֹל לְמַעַן כְּלִיאַתֵך כְּשֶלָּה.
אַך לֹֹא יִהְיֶה נִיתָן לִכְלוֹא אוֹתָך וְאַת תִּפְרְצִי אֶל תּוֹך
לֵב כָּל אֲדָם וְכָל הָאֶנוֹשוּת תַּעֲמוֹד וְתִזְעַק לְסִיּוּם הַמִּלְחָמָה
עַד אֲשֶר לָעֵדֶן וְלַשְּאוֹל לֹא תִּהְיֶה בְּרֵרָה
(בֶּעַתִּיד יִכְתְּבוּ פֵּירוּשִים שוֹנִים, סוֹתְרִים, שֶיְּסַווְגוּ אוֹתָך
לָעֵדֶן, לַשְּאוֹל, לַטֶּבַע וּלְֹאַף-אַחַד).

אִילוּ הַיִּית שִיר הַיִּיתִי קוֹטֵף אוֹתָך מִדַּפֵּי הַהַשְרָאָה
וְכוֹתֵב אוֹתָך יָשׂר לַמְגֵרָה,
וְלֹֹא הַיִּיתִּי חָש לְעוֹלָם בְּדִידוּת
אוֹ עַצְבוּת
אוֹ כָּל תְּחוּשָה שֶל חוֹסֶר סִיפּוּק
כִּי אֵדַע
שֶאַת
שֶלִי.

תגובה 1: