יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 3

3.
יצרת אותי חסר גבולות,
                משעשע אותך כך לעשות
התשת אותי, ואז מילאת אותי שוב בחיים חדשים
יצרת אותי חסר גבולות,
                משעשע אותך כך לעשות

נדדת בין הרים וגדות נהר רבים כל כך
                עם החליל הקטן הזה
נדדת בין הרים וגדות נהר רבים כל כך
                עם החליל הקטן הזה
ניגנת טעמים כה רבים, הלוך ושוב
למי אוכל לומר כמה?
יצרת אותי חסר גבולות,
                משעשע אותך כך לעשות

למגע הנקטר שלך
     ליבי איבד קצוותיו
    ובאקסטזה נרחבת זו
                מילים גועשות 
למגע הנקטר שלך
     ליבי איבד קצוותיו
    ובאקסטזה נרחבת זו
                מילים גועשות 

מילאת את כף ידי הקמורה
                במתנות יום וליל
מילאת את כף ידי הקמורה
                במתנות יום וליל
לא כילית לעולם, למרות מרוצת השנים
תמיד נותר לי מה לקחת
יצרת אותי חסר גבולות,
                משעשע אותך כך לעשות
התשת אותי, ואז מילאת אותי שוב בחיים חדשים
יצרת אותי חסר גבולות,
                משעשע אותך כך לעשות

יצרתני אינסופי, כיאה לחפצך. את הכלי השביר זה רוקנת שוב ושוב, ומילאת אותו תמיד בחיים רעננים יותר.

            חליל קטן זה של קנים נשאת עמך מעל הרים וגאיות ונשמת דרכו נעימות חדשות לעד. במגע האלמותי של ידיך לבי הקטן מאבד גבולותיו בעונג גדול ומוליד ביטויים שאין לתאר. מתנות הנצח שלך מגיעות אל ידי הקטנטנות. עידנים חולפים בהן את עדיין מוזגת, ונותר עוד מקום למלא.