יום רביעי, 7 באוקטובר 2015

טיול משפחתי - היום הראשון 01.10.2015


נעלמתי קצת בשבוע האחרון. נסעתי עם אשתי האהובה ועם בתי אשר בשבוע הקרוב יימלאו לה שנתיים לטיול משפחתי. הראשון שלנו מאז שאנחנו משפחה. הטיול האחרון שלי עם אשתי היה לפני חמש שנים, היינו צעירים וחמודים ואוהבים והתחתנו בפראג, משם המשכנו ל"מסיבת נישואין" באמסטרדם עם חברים (אחרי שמונה שנים שגרנו ביחד, מסיבת רווקים נראה כמו רעיון מטופש). הטיול ההוא היה מופלא וקסום אבל הטיול הזה...
אני לא יודע למה החלטתי להעלות את עלילות הטיול הזה על הכתב. אולי כי אני רוצה עוד קצת זמן לחיות שם, לפני שהכאן יכריח אותי לחיות בו, אולי כדי להודות על חיי ועל משפחתי, אולי כדי לשמור את הזיכרונות האלה בדרך הטובה ביותר שאני מכיר - במילים, ואולי פשוט במהלך הטיול הייתי כל כך עסוק בלדאוג שהכול יהיה בדיוק כמו שתכננתי, שלא היה לי זמן לעצור ולהעריך את הטיול עצמו. אעצור עכשיו, מי אמר שזמן חייב להיות לינארי?
אני לא יודע מי ירצה לקרוא על הטיול שלי, בניגוד לדברים אחרים שכתבתי, את זה אני לא כותב בשבילכם, את המילים האלה אני אכתוב בשבילי. זה הקעקוע הקטן שאעשה בגוף האסטראלי של האינטרנט, פינה קטנה של זמן שלי בתוך הנצח של גלי האתר הווירטואלי.
העובדות אינן חשובות כאן. רובן גם כך מבוססות על ניחושים מושכלים. לא אכפת לי. זו התחושה שאני מנסה לנצור, תחושה שהאמת לא תוכל לעולם לקחת ממני.
איך החלטנו לאן ללכת? לפני שלושה חודשים אשתי אמרה לי שהיא צריכה חופשה. זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, אני יודע שכדאי שאתחיל לערוך הכנות. קבענו תאריכים ולאחר מכן נכנסתי לאינטרנט לחפש את הכרטיס הזול ביותר החוצה מהמדינה הזאת. ז'נבה, easyJet, במחיר של 38$ לכרטיס. כמו בטיול הקודם, גם הפעם רצינו שתי ערים, כדי ליצור מעין מסורת משפחתית חדשה. לאחר מכן בחנו מתוך האפשרויות הגדולות של טיסות זולות החוצה משוויץ, איזו עיר איטלקית תחכה לנו. למה איטליה? צריך לענות? לאחר השוואות מחירים ואתרים החלטנו על רומא. 35$ לכרטיס. מכיוון שהיעד והתאריך שבו נחזור היו קבועים, נאלצנו לקנות כרטיס יקר יותר לחזרה מרומא לישראל. 200$ לכרטיס. מכיוון שעדיין לא מלאו לה שנתיים, הילדה טסה ב20$ לכל כיוון. בז'נבה סגרנו מלון וברומא דירה. שתיהן עלו פחות ממאה דולר ללילה. אני אומר את זה כדי להראות איזה טיול אפשר לעשות בפחות ממה שעולה חופשה משפחתית באילת.
רצה הגורל וב30 לספטמבר, יום לפני הטיול, הייתה לי הרצאה בפסטיבל אייקון 2015, וכך נותרו לי מאה ימים להתכונן להרצאה ולטיול במקביל. מאה ימים מבולבלים שבהם רשימת הקריאה שלי הייתה במקביל מיטב ספרי הפנטזיה; ההוביט, נרניה, סילמריליון, אמבר, וספרים של ג'ורג' מקדונלד, טרי פראצ'ט, שרה קולריגד' ואחרים, לצד ספרי היסטוריה על רומא הקלאסית, תולדות מוסד האפיפיורות ואיטליה של הרנסאנס.
ההרצאה עברה בשלום, ואפילו הצלחתי ליהנות ממנה, אבל היא הייתה מאוחרת מאוד (22:00-23:00) ולא חזרנו הביתה עד הרבה אחרי חצות. בבוקר קילפנו עצמנו מהמיטה מוקדם לאריזות אחרונות, כוסות קפה רבות ויציאה לדרך. 
כולם מפחדים מטיסה עם עולל, הכול יכול לקרות מהיסטריה ועד הקאות, בנוסף לזה יש לזכור שמטעמי חיסכון סגרנו על ארבע שעות שבהן הילדה ישובה לנו על הברכיים. למרבה המזל, כולם חוששים מעוללים על המטוס, כולל הגברת שישבה לידינו שביקשה שיעבירו אותה מקום. כך נוצר לנו כיסא נוסף, במיוחד בשביל הילדה. שמתברר שהיא בכלל רגועה ושמחה בטיסות, כי "מטוס במרום!" 
הראות הייתה מעולה ויכולנו לראות את איי יוון מנקדים את הים מתחתינו, את מיקונוס וסנטוריני עם חופיהם השמחים, את אדמת איטליה הצבועה בירוק של סתיו ואת האלפים המושלגים. חשבתי על הרומן שלי 'מון בלאן' ואמרתי לעצמי שאני חייב לסיים אותו. כשתכננו את הטיסה שקלנו לנסוע לשמוני ומשם לעלות את המון בלאן, אבל עם ילדה בת שנתיים זה נראה יותר מדי מועד לפורענות, וחוצמזה תמיד כדאי להשאיר משהו לביקור הבא.
בערב נחתנו בז'נבה. בשדה התעופה קיבלנו את כרטיסי רכבת הניתנים בחינם לכל הנוחתים בעיר ונסענו לכיוון המלון. למרבה הפלא הרכבות בשווייץ מגיעות בזמן, אבל לא כאן הייתה התדהמה שלי, אלא מכך שהרכבת הייתה כמעט ריקה לחלוטין. ההיגיון הישראלי אומר שאם הרכבת ריקה בימים מסוימים או בשעות מסוימות אז כדאי אולי לשנות את השעות לרווח את הזמנים, ההיגיון השוויצרי אומר שהשעות קבועות כי זה נוח לחיות בעולם מסודר, גם אם זה נראה בזבזני או מיותר לפעמים. בסופו של דבר זו שאלה של תמונה גדולה, ותמונה גדולה יותר.
נשארה לנו עוד עצירה אחת קטנה בדרך בסופרמרקט המקומי, לרכוש חמאה, נקניקים, גבינות, לחם וכמה ירקות. הלילה נאכל במלון.
וכך עייפים ורצוצים והמומים שהגענו למקום חדש, התרסקנו כולנו על המיטה, כשCNN בטלוויזיה מספר לנו על בעיות של אחרים.