יום שני, 9 במרץ 2015

מון בלאן, חלק שני, פרק 18. ריטורנלו

18.  ריטורנלו

נורית חירום אדומה, נדלקה בפינה הימנית-תחתונה של כל חלון פתוח בכל משקף בעיר. רוב האנשים למדו להתעלם ממנה. היתר למדו ללחוץ על נורית החירום, להציץ, לברר במה מדובר ולחזור לענייניהם כאשר הנורית כבר לא מציקה להם. אבל היה מיעוט שכן בדק את הודעת החירום: "דניאל התעורר. הוא שואל איפה המקלחת." מתוך אלה שבדקו את ההודעה הזו, הרוב גיחכו לעצמם במחשבה שזו סוג של בדיחה וחזרו לענייניהם השונים. היתר החלו פותחים בדיון בדבר ההודעה.

ראשית היה צריך לברר מה היא אותה "מקלחת" שדניאל ביקש. פירוש המילה, בהקשרים היסטוריים אירופאים פתח לפני המתדיינים עוגה המחולקת לשלושה חלקים לא שווים, הקטן שבהם, שלא היה אלא ייצוג של 0.5% מהעוגה, עמד על ההגדרה ש'מקלחת' היא אישה מהמעמד הנמוך אשר עבודתה היא לשפשף בספוג לח את האדון העשיר שלה היושב עירום בתוך גיגית. להיבט זה נקשרו טעמים סבורדניטוריים, מיניים והיגייניים. הפלח השני בגדלו שהיווה כחמש-עשרה אחוז מהעוגה, טען ש'מקלחת' זה שטף של ביקורת הנשלח מידי דמות סמכותית אל בן שיחה, לרוב צאצא שלה, אשר מהווה עונש מילולי על מעשה פסול שביצע. גם כאן דומה היה שישנם היבטים סבורדינטוריים ומיניים. הפלח הגדול של העוגה טען שמדובר במתקן צנרת המורכב בתוך המבנה אשך מטרתו לספק מים מחוממים היורדים מפתח עליון על המשתמש ושוטפים אותו במפל חלוש של מים זורמים, בזמן שהוא מורח את גופו בשומן מבושם ולאחר מכן, בעזרת אותו המפל המדומה, שוטף מעליו את השומן המבושם. לפרוש זה לא היו היבטים סבורדינטוריים בכלל, אבל כן היו לו היבטים מיניים והיגייניים.

התוצאות המפתיעות לשאלה הביאו לפיצול בין קבוצת הדיון. ראשונה התארגנה קבוצה של מתנדבים ללכת לחדרו של דניאל עם גיגית וספוג לח. קבוצה זו נכנסה לשרשרת של הצבעות ותתי דיונים לגבי מי יזכה לבצע את המשימה ולבסוף, מפאת כמות מופרזת של מתנדבים, הוחלט לבצע הגרלה פתוחה לציבור ויצאה הודאה כוללת על ההגרלה שתוצאותיה יתפרסמו בתוך שלושים דקות.
לצד הקבוצה הזו, היו אלה ששקלו להתקין בחדרו של דניאל מערכת צינורות שתעביר מים היישר ממתקני ההתפלה, תחמם אותם, ואז תשפוך אותם אל חדרו של דניאל. אלה נאלצו למשוך את תכניתם בעקבות הקמתה והתקוממותה המידית של קבוצה נגדית, שקמה בשם השמירה על השוויון באספקת המים. קבוצה זו, זכתה באופן מידי לתמיכתה הכלכלית של המכון להתפלה. כבר באותו היום התפרסמו מספר מאמרים בנושא, שהאשימו את הקבוצה לשוויון באספקת המים בניצול דניאל למטרות רווח.
הקבוצה השלישית, שהורכבה בעיקר ממפיקים ויזמים בתחום הבידור, החלה בונה פלטפורמה לתכנית חדשה שתיקרא "המקלחת". על פי הסינופסיס, שאולתר בתוך ארבע דקות, אל התכנית יגיעו אנשים שונים שמצלמות המקיף תפסו אותם מבצעים דברי עבירה קלים, ובתוכנית הם ייאלצו לשמוע ביקורות שונות מפי מכרים ומוכרים שונים. בתוך רבע שעה כבר נאספו כ4768 משקיעים וגוייס תקציב ליצור פיילוט ראשוני.
מלבד שלושת הקבוצות האלה הייתה קבוצה רביעית, ללא ספק קטנה מהאחרות והיא כללה לא יותר מעשרים אנשים. אנשים אלו החליטו על דעת עצמם, בלי פנייה דרך הצינורות המקובלים וללא התייעצות מומחים, ליצור קשר עם דניאל עצמו ולשאול אותו מה בדיוק הוא רוצה.

המסכים היו דלוקים על הערוץ של דניאל, יכלו לראות אותו יושב בשתיקה וממתין. שיערו היה סתור ועיניו היו נפוחות משינה עמוקה, אך דניאל לא התייחס לכך. למעשה נראה שיותר מעניין אותו להשיג את אותה "מקלחת" מסתורית.
המחתרת הקטנה שניסתה ליצור קשר עם דניאל בחרה כמנהיג את ווינסטון סמית, שהציע מיד את אשתו ג'וליה כאדם הנכון ליצור קשר עם דניאל. ג'וליה החליטה להופיע בפני דניאל במראה המכונף והצעיר שבו השתמשה אי שם כשהייתה סטודנטית צעירה, מכיוון שהיא טענה שבשום פנים היא לא מוכנה שדניאל יראה אותה בפעם הראשונה בגילה האמתי.
לא עבר זמן רב וניתן היה לראות את דניאל מנסה להתמודד עם השיחה הנכנסת. בהתחלה הוא ניסה ללחוץ על משקפיו, דוחף את אצבעו לכיוון עינו. משהפעולה הזו לא הועילה, הוא ניסה ללחוץ על המקום שבו הריבוע ובו תצלום פורטרט של ג'וליה הופיע בחלל שלפניו. זו גם התבררה כפעולה שגויה וגם קשה לביצוע היות והריבוע המרחף זז במקביל לתנועותיו של דניאל.
לבסוף דניאל ניסה להגיד בקול רם "הלו?" ודומה היה שהוא מתפלא ממש לגלות שזה מצליח.
מול דניאל הופיעה דמותה הצעירה והיפה של ג'וליה. היא זהרה בהילה עדינה וירוקה ולבשה שמלה ארוכה באותו גון. "שלום דניאל" היא אמרה וקולה הדהד בתוך ראשו של דניאל בצלילות שהתעלמה לחלוטין מחוקי האקוסטיקה האיומים של חדרו הקר. "אני נבחרתי לעזור לך להגשים את משאלתך".
ווינסטון הסתכל על ג'וליה במבט מרוגז על בחירת המילים הזו, אבל מכיוון שהוא היה זה שבחר בה כנציגה, ומכיוון שהיא כבר התחילה לדבר עם דניאל לא הייתה לו ברירה אלא לשתוק.

"את - פיה?" שאל דניאל בטון המחייך של אדם שהבין שאין מה להבין יותר וויתר על כך לחלוטין.
"לא." אמרה הדמות. פניה נעו בתנועה לא טבעית; השפתיים של זזו בהתאם לדבריה, אבל עיניה נעו כל הזמן לכיוון דניאל ולא מצמצו ולא שינו הבעתם בשום שלב. היה משהו לא אנושי בדמות שלה, אבל מה? הוא לא יכול היה לדעת. "אני..." הדמות קפאה בזמן שג'וליה סמית ניסתה לחשוב איך כדאי לה להציג את עצמה בפני דניאל; האם תגיד לו את שמה ואת תפקידה בחברה? הרי אלה דברים שהוא יכול לברר בין רגע בתנועת יד, האם להשתתף במשחק שלו ולהזדהות כפיה? "...אני באה כנציגה של אלה המבקשים לעזור לך".
"לעזור לי במה?" דניאל שאל, היה לו צורך בכל כך הרבה עזרה שהוא תהה היכן להתחיל, "לעזור לי לעשות מקלחת?"
"לא." היא השיבה.
שוב דניאל לא יכול היה שלא להבחין שהתנועה שלה פגומה משהו, בכל פעם שהיא אמרה 'לא' הראש שלה נע בשלילה, ללא שום תיאום עם עיניה ושפתיה. "אנחנו שומעים את הרצון שלך במלקחת ומכירים בזכות הטבעית שלך כאדם לחתור לממש את רצונותיך. לכן רצינו לתמוך בך ולקדם את עניין המלקחת כך שבתוך שלושה ימים בלבד כולנו נוכל לעשות מלקחת איתך"
"אבל אני רוצה לעשות מקלחת עכשיו"
"אנחנו מבינים ועושים מאמץ גדול להכיל את הרצונות שלך".
"אז אולי את תוכלי לומר לי איפה נמצאת המקלחת?"
ג'וליה חשבה לרגע שאולי הדבר הנכון יהיה לנזוף בו על משהו, אולי בכל זאת מדובר במזוכיזם סבורדינטורי, אבל לבסוף היא החליטה פשוט לשאול: "למה אתה מתכוון בדיוק כשאתה אומר 'מלקחת'?"
"אני מתכוון לזרם של מים חמים, במקום מוצנע מהצופים, שבו אני אוכל להתקלח"
"ולמה אתה רוצה 'להתקלח'?"
"תסלחי לי?", דניאל שינה את בדיבור המחויך שלו, "אין אצלכם מושג כזה 'היגיינה'?"
"בטח שיש לנו."
"ואיך אתם שומרים על ההיגיינה שלכם?"
"שומרים על ההיגיינה... כדי שהיא לא תברח?"
"לא" הוא התחיל להיות מתוסכל "איך אתם מנקים? נגיד - ירקות – איך אתם מנקים ירקות?"
"אנחנו שוטפים אותם"
"אז אני רוצה לשטוף את עצמי"
"אתה רוצה לשפוך על עצמך חומצה מחטאת, אני לא הייתי..."
"מה?! לא!" דניאל צווח, אי אפשר לדעת למה האנשים האלה מסוגלים, "אני לא רוצה חומצה!"
"חשבתי כך"
"נתחיל שוב" דניאל אסף מחדש את נשימתו "איך אתם דואגים שהעור והשיער שלכם יהיו נקיים?"
"קודם כל זה מתחיל מתזונה נכונה." חרצה הדמות.
"לא מעניינת אותי התזונה עכשיו! איך אתם מנקים את החלק החיצוני של הגוף, אחרי יום ארוך בעבודה, אתם לא עושים כלום כדי להרגיש נקיים יותר מלכלוכים<"
"אתה אומר שהעבודה שלי מלוכלכת?"
"לא אני רק אומר שבמשך היום..." הוא איבד לחלוטין את המילים שלו "יש... זיעה ו... אבק ו..."
"לא שזה עניינך, אבל אני מורחת משחה הידרופרוגרסיבית" ג'וליה לא יכלה שלא לחוש מעט בושה אל מול כל מי שצופה, וכשאמרה את המילים האלה לא יכלה להימנע מלהישמע חסרת סבלנות.
"לא התכוונתי לחטט" קרא דניאל בצחוק גדול "אבל, ממה המשחה הזו מורכבת?"
"למה אתה רוצה לדעת?"
"אני לא רוצה לדעת - אני רוצה להיות נקי, פשוט תגידי לי ממה"
"טוב אז..." שוב דמות הפיה הירוקה קפאה באוויר בזמן שג'וליה חיטטה במקיף בחיפוש אחר הפרטים שדניאל מבקש. משמצאה אותם, הדמות שבה לחיים ופנתה לדניאל: "אתה מקשיב?"
"כן."
"SLS, פרבן, פרופילן, אוקסיבנזון, טריטנולמין, דיוקסין, אלכוהול, DEA..."
"תודה רבה לך"
"זה עזר לך? יש עוד רכיבים"
"לא, זה יספיק." דניאל איבד כל תקווה "ואת אומרת שזה... מנקה אותך?"
"כולם משתמשים בזה"
"ומה עם השיער? מה אתם עושים עם השיער כדי לשמור עליו"
"אתה מתכוון ל... צמות?"
"לא אני מתכוון לשמפו"
"אה שמפו יש לנו"
"יש לכם שמפו? נו אז איך אתם שוטפים אותו?"
"לשטוף את השמפו?..."
"לא בחומצה!"
"לא עושים לו כלום הוא נעלם לבד"
"הוא פשוט מתאדה?"
"כן מתאדה, יפה, אתה למדת כימיה גם כן?"
"טוב אז את יכולה לדאוג שיביאו לי משחה כזו ושמפו"
"למה אתה צריך שנביא לך את הדברים האלה?"
"את רצינית?"
"יש לך אותם בחדר לא? תפתח את המגירה של הכלים"
"המגירה של..." מגירה נפתחה מתוך הקיר, בתוכה היו שתי משחות וגליל ספריי. "שם יש הכול?"
"כל מה שצריך"
"טוב את יכולה ללכת"
"לאן"
"מפה..."
"המשאלה שלך התגשמה?"
"לא. אולי. אני לא יודע, פשוט תלכי"
"שמחתי לעזור לך!"
"תודה רבה"

"על לא דבר!" ג'וליה לא הייתה יכולה שלא למשוך עוד קצת זמן מסך עם דניאל. בכל זאת, זו לא הזדמנות שבאה כל יום. "משאלתך התגשמה!" היא סיימה ברוח שטות ודמותה נעלמה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה