אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים
שֶנָּשַק לִבְדִידוּתִי
לֹא הָיִיתִי יָכוֹל אָז לַלֶּכֶת
בַּגֶּשֶם
בְּלִי מְעִילִי הַשָּחוֹר
אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים
שֶנָתַן לְעֵינָי מְנוּחָה
הָיָה עָלַי לִכְפּוֹת עֲלֵיהֶן
לְהַבִּיט לַשָּמַיִם
בִּמְקוֹם לְהַשְפִּילָן אֶל הָחוֹל,
אֶל הַאֲנִי וְאֶל הַכָּחוֹל.
אִלְמָלֵֹא רָע חָמִים
שֶנָּתַן לִי תֵירוּץ לְשָקֵר
לֹֹא הָיִיתי יוֹדֵעַ לַחֲזוֹר
בִּי.
הָיִיתִי פָּשוּט מְוָותֵר
הָיִיתִי פָּשוּט מִסְתַּפֵּר
וְקֹובֵר יְגוֹנִי בְּלוֹבֵן הַנֵּר;
כְּאִילוּ יֵש בּוֹ פִּתָּרוֹן
לִי, לֹא לְמִישֶהוּ אָחֵר.
