יום שבת, 17 בינואר 2015

להיות זה לא

להיות זה לא אג'נדה.
זה לא אידיולוגי להיות.
יש לא מניף דגלים.
לא נוקם,
לא אחר,
לא.
להיות זה לא אג'נדה.

לא
זכות-אישה-הומו-ערס-כושית-כוסית-מלכה-זונה-גנב או תכשיט,
לא
עכבר-נסיך-סלט-זקנה-שבת-חול-יום-ים-קול-דם-כיפה או חצאית,
לא
נשמה-אדמה-היפסטר-אנטי-לאום-בשר-שמנה-זעיר-שחור או תאגיד.

לא רחם, או לחם, או פיתה, או חלה, או לאפה, או בייגל, או באגט.
לא אחיד, או מלא, או נבוט, לא צבוע ולא מלאכותי.
לא שמן דקל, לא מרגרינה ולא חמאה.
לא
להיות זה לא אג'נדה.

כשלהיות הופך אג'נדה
להיות מצטמצם כמו
ילד שטעה בפומבי.
לא
להיות זה לא אג'נדה.

להיות זה עניים נפקחות מוקדם מדי,
לימון חצי ירוק נקטף,
יד קרה נכנסת לכיס תחת שמש שקרנית.
עדשות מגע בלי מספר או צבע.
שיר,
או רגע,
זה למצוא מטבע ברחוב ואז לזרוק אותו לתוך אגם של משאלות של אחרים.
חיתוּך מוּזַר,
חיוּך מִזַר
ובית
ולא.

להיות זה לא אג'נדה
להיות זה לא
להיות זה
להיות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה