העיר, פרק עשירי - זאנאדו, חלק ג'

לתחילת הספר
לחלק הקודם

לחופש המסחר, חופש הדת וחופש המידע שייחדו את האימפריה המונגולית הייתה השפעה אדירה על העולם כולו. בחלק זה, לפני שנסיים את סיפורה של זאנאדו, נבחן כמה מההשפעות האלה, על מנת לבסס את הטענה שהעולם המודרני לא היה כפי שהוא אלמלא האימפריה הזו.

למונגולים לא היה עניין רב באומנות פלאסטית, עבורם ערכם של חפצים היה באיכות החומרים ואיכות העבודה שלהם והם העדיפו בהרבה בדים יוקרתיים התפורים ביד אמן ופרוות צובל, על פני ציורים ופסלים. אבל בתוך התנועה הנצחית של דרך המשי יצירות רבות נעו מכאן לשם. באיטליה, נחלו במיוחד הצלחה ציורי הסוסים הסיניים, מסורת ארוכת שנים בסין ששואפת ללכוד בתוך הציור הדומם את תנועתו הפראית של הסוס. באותה תקופה האמנות באיטליה ובאירופה בכלל הייתה קפואה ודו-ממדית, הופעתם של הציורים הסיניים ערערה את הקונספציות הדוגמטיות של האמנות ומהווה נקודת ביניים קריטית במעבר אל אמנות הרנסאנס האיטלקי.

הדפוס היה בסין כלי נפוץ להפצתם של עלונים וצווים מלכותיים מזה מאות שנים. הוא לא היה ממוכן ומשוכלל כמו הדפוס האירופאי, אבל הכתב הסיני, עם יכולתו לייצר תוכן רב במספר סימנים מצומצם, לא היה צריך שכלולים מסוג זה. כאשר רעיון הדפוס הגיע לאירופה חלפו להם קרוב למאה שנה עד שיוהנס גוטנברג, נפח גרמני, השכיל לראות את הפוטנציאל שלו. המכונה שהוא בנה היא וורסטילית במיוחד, את האותיות ניתן היה לסדר על לוח בכל סדר שנראה נחוץ ולאחר מכן ניתן היה להדפיס עותקים של אותו הדף ללא הגבלה. לדפוס הייתה השפעה מכרעת על התרבות האירופאית, האפשרות להפיץ ולשנע ידע במהירות הובילה למהפכה רעיונית מדהימה שזירזה והרחיבה את הפולמוס האירופי והובילה כך אל התקופה הקרויה הנאורות.

בנוסף, הפרוייקט הראשון של גוטנברג – הדפסתו והפצתו של התנ"ך – הוביל לראייה מחודשת של הערכים הדתיים ששררו באירופה במשך אלף השנים האחרונות. עד אותו הרגע, התנ"ך, שהיה מועתק באופן ידני על ידי נזירים, היה נחלת הכנסייה ונתפש כידע שאינו נחלת העם. עם הפצתו של התנ"ך על-ידי גוטנברג, הערכים המתוארים בספרי התנ"ך ובראש ובראשונה חייו של ישוע הנצרתי עוררו את אזרחי אירופה לשאול האם הכנסייה המוכרת להם אכן מייצגת את הערכים האלה. התשובה לשאלה זו הופיעה בדמות הרפורמציה.

בחצרו של קובלאי חאן נערכו גם מפגשים רבים ודיונים פתוחים בין אנשי מדע שונים  מסין ועד ארצות ערב. מנקודה זו הופצה ועוצבה האלגברה והשימוש באלגוריתמים במתמטיקה, כמו גם השימוש ב0 ובנקודה העשרונית. לצד זאת אסטרונומים ואסטרולוגים מוסלמים, פרסים וסיניים נפגשו אלה עם אלה בדיונים מסעירים על אופיו של היקום. חופש הדת ששלט בשיח הזה אפשר להם לשאול שאלות ולבחון בעיות בתצפיות שלהם מבלי להיות כבולים לדוגמטיות של פתולומיוס, אריסטו והתפיסה הנוצרית ששלטו באירופה. אמנם, לא היו להם הכלים המכניים כמו הטלסקופ, אבל השאלות שהם העלו והבעיות שהם זיהו היוו הזרז לחקר החלל האירופי וזכו לתשובה מידי קופרניקוס וגלילאו.

בתחום הצבא היו למונגולים שתי השפעות מהותיות הראשונה טכנולוגית והשנייה אסטרטגית. מבחינה טכנולוגית, המונגולים הביאו את אבק השריפה ואת שימושו בצורת התותח לאירופה ובזאת שינו לחלוטין את הלחימה בעולם עד היום. שלושת-אלפים שנה אחרי המהפכה האחרונה בתחום, שהחליפה את העץ והאבן בברזל ופלדה, עתה החלו בני האדם להשליך עופרת זה על זה. מנהג הנפוץ עד היום. במזרח, בואה של הפלדה הדמשקאית שינה את אמנות הכנת החרבות מה שהוביל, בסופו של דבר לפסגת להב הפלדה – חרב הקטנה היפאנית.

מבחינה אסטרטגית אנו מוצאים עיכוב בהטמעת הרעיונות המונגולים במערב. היות והמונגולים נתפשו במשך מאות שנים כברברים ברואי שטן, היועצים האסטרטגיים של אירופה לא חשבו שיש להם מה ללמד אותם. רק אחרי האסון של מלחמת העולם הראשונה, עם הדימום הסטגנטי וחסר התוחלת שלה, האירופאים הבינו שאולי ניתן יהיה למוד דבר או שניים מהמצביא הגדול ביותר שהעולם הזה ראה. בגרמניה הנאצים למדו ממנו את הרעיון של מתקפת הפתע וכך נולד הבליץ הידוע לשמצה שהכניע בזריזות את רוב אירופה. מהצד הבריטי, בהדרכת ווינסטון צ'רצ'יל, הם ניסו לשחזר את היכולת המונגולית להמשיך את מטחי היריות המונגולים שנמשכו ללא עצירה גם כשהמונגולים היו בנסיגה. התוצאה של הניסיון לשחזר את היכולת הזו הייתה המצאת הטנק.

אך לא רק במישור הרעיוני והטכנולוגי הייתה למונגולים השפעה מכרעת. בסוף המאה ה13 פורסם באירופה ספרו של מרקו פולו המפרט את מסעותיו לאורך דרך המשי ועד לחצרו של קובלאי חאן. ההוד וההדר שהוא תיאר, כמו גם הסיפורים המדהימים שלו על עמים רחוקים, תרבויות שונות ובמיוחד תיאורו את העושר הגדול הנחבא במזרח גידלו דור חדש של מגלי ארצות וספנים אשר רצו ליטול חלק בהרפתקה הזו. עניין זה זכה להתעוררות רבה במיוחד אחרי שהאימפריה המונגולית החלה להתפרק. אחרי נפילת "שלטון הזהב" המונגולי בצידה המערבי של האימפריה, דרך המשי נחסמה לתנועה, והסחורות הרבות שאירופה התרגלה להשתמש בהן חדלו להגיע. בעקבות זאת העמים האירופאים השונים, ובראש ובראשונה הולנד, אנגליה, ספרד ופורטוגל החלו לשלוח משלחות ימיות בניסיונות ליצור ערוצים אלטרנטיביים לדרך המשי שיוכלו להמשיך את תנועת הסחורות. כך נולד, בין השאר, הצי הסוחר.

עוד מסע ימי חשוב שנערך בחיפוש אחר העושר של המונגולים היה זה של קולומבוס. הספן הצעיר הזה, שקרא באדיקות את מסעות מרקו פולו כפי שהוא קרא את התנ"ך, רצה להגיע לחצרו של החאן המונגולי. חוסר התקשורת בין המזרח והמערב הוביל לכך שהוא לא ידע שהאימפריה המונגולית נפלה. כשהגיע ליבשת אמריקה, הוא שיער שהוא פשוט הגיע דרומית ליעד המצופה ולכן הוא שגה לחשוב שהוא בהודו ושהילידים באזור הם ההודים (האינדיאנים בשפתו).

באשר לזאנאדו עצמה, בשנת 1368, בעקבות המצאה של נשק חדש – הרובה הידני, הסינים הצליחו לנצח ולגרש את המונגולים ובמקומם החלה שושלת מינג המפוארת ששלטה בסין במשך שלוש המאות הבאות. שושלת מינג שינתה את שם העיר ג'ואנג דו לבייג'ין ולאחר שהם החריבו את העיר הפנימית של המונגולים הם הקימו אותה מחדש באותו מקום בסיגנון סיני אימפריאליסטי תחת השם "העיר האסורה", ממנה נשלטה סין על-ידי קיסריה עד המהפכה הקומוניסטית.

מיד אחרי הפלת שלטון המונגולים, הסינים גרשו מאדמתם כל זכר לעולם החיצון ונוצרים, מוסלמים ויהודים נתבקשו לעזוב. לאחר מכן שושלת מינג המשיכה בפרויקט הבנייה הגדול ביותר בהיסטוריה – החומה הסינית שנועדה למנוע מהמונגולים לשוב לאדמתם ובפועל סגרה את הממלכה לגישה יבשתית למאות שנים.  

לומד לבד, מתוך 'מבקר בתרבות'

לאחרונה נשאלתי מספר פעמים לגבי מקורות הידע הנמצא ברשותי. בעוד שהייתי שמח לחייך ולהנהן בהתנשאות נאותה, דומה בעיני שזו היא הזדמנות נפלאה לערוך סקירה קצרה של מקורות המידע האלקטרוניים הנמצאים ברשותי, מהם אני מוצא ומוציא את פיסות המידע, אשר אותן אני עורך לכדי הבליל המבולגן הקרוי 'אופוס 31'.

לפני שאתחיל, ראוי להודות שאת הנחות היסוד שלי קיבלתי בגאווה רבה מהאוניברסיטה העברית. במוסד מכובד זה קיבלתי את רשימות הקריאה הראשונות שלי בפילוסופיה, ספרות, תיאטרון ושירה. היות ולא פתחתי אף לא ספר אחד עד גיל 19, הספרים הראשונים שקראתי היו יצירות המופת בספרות המערב וספרי היסוד בפילוסופיה. משם המשכתי להרחיב את השכלתי לבדי. בפוסט זה ברצוני לחשוף בפני הקוראים את מקורות המידע המהווים לי אבן יסוד בכל תחום אותו אני מבקש ללמוד.

Rosetta Stone

אחד הדברים החשובים והקשים ללימוד הם שפות. במסגרת שני התארים שלי ניסיתי ללמוד באוניברסיטה גרמנית ואנגלית, אבל שיטת לימוד השפות של האקדמיה הינה מיושנת מאוד. הסיבה היא שהמוסדות האלה מלמדים לשון ולא שפה. הם מלמדים חוקים ויחסים, מושא ישיר, תחיליות ושאר ירקות אשר, לפחות בעיני, צריכים לבוא אחרי הבנה בסיסית בשפה. חברת Rosetta Stone, הקרויה על שם התגלית הגדולה של  שמפוליון (מחר ב'אגדות אמיתיות' נספר עליו), הינה תוכנה ללימוד שפות אשר פועלת מתוך בפסגה של ההבנה הבלשנית היום. השיטה שלהם פועלת על-פי עיקרון ההטמעה. התלמיד יושב מול המחשב עם אזניות ומיקרופון מתחיל מכיתה א' ומסיים בכיתה ח', פחות או יותר. התוכנה אינה רק מלמדת לשמוע את השפה, ולקרוא את אותיותיה, אלא גם מודדת את הדיבור של התלמיד ואפילו את המבטא. חבר שהמלצתי לו על התוכנה הזו לאחרונה, הצליח אפילו ללמוד בעזרתה סינית בסיסית  בתוך פחות משלושה חודשים. 

LibriVox

באופן אישי אני נהנה מאוד מקריאה עם האזניים. אנשים רבים נרתעים מהמחשבה שיקראו ספרים בקבצי שמע, אבל אינני יודע כיצד ניתן אחרת לקרוא ספרים במהלך נהיגה. אתר LibriVox הינו חינמי לחלוטין ופועל בעזרת מתנדבים בלבד. ניתן למצוא בו מלאי אדיר של ספרים מוקראים ממיטב עולם הספרות. בכל פעם שאני ניגש לאיזה סופר או רעיון אותו אני מבקש ללמוד, אני תמיד בודק בקטלוג האתר האם ישנם כתבים רלוונטיים ובדרך כלל אני מוצא את כל מה שאני צריך בו. לצערי ישנה בעיה אחת עם האתר, אבל זו הינה יותר בעיה עם החברה של ימינו ולא עם האתר. כל הספרים המופיעים בו (למעלה מ6000 במספר) הינם ספרים שאין עליהם זכויות יוצרים. כך שלצערי קשה למצוא שם מידע רלוונתי על נושאים כמו מדע מדוייק (מלבד אולי, היסטוריה של תחום המחקר).

 The Great Courses

על מנת להשלים את הלמידה בקבצי שמע, לא די לתלמיד להתרכז בספרים בלבד. כדי לקבל תמונה עשירה יותר ומליאה של כל נושא ונושא שמעניין אותי, אני אוהב לפנות למיטב הפורופסורים של ארצות הברית לעזרה. 

אתר  The Great Courses (לשעבר The Teaching Company, או בקיצור TTC) מכיל את מיטב המרצים הפועלים כיום בארצות הברית. כל אחד מהם מעביר קורסים שלמים המורכבים מ8 עד 48 הרצאות בנות חצי שעה עד 45 דקות. אין לתאר כמה עושר של מידע ניתן למצוא במקום הזה, אוצר שלם של ידע מטובי המרצים בכל נושא אותו ניתן להעלות על הדעת. לצערי גם לאתר זה ישנו חיסרון אחד משמעותי והוא המחיר. משום מה בחרו מנהלי האתר שהם רוצים להרוויח על עמלם ולכן כל הקורסים המוצעים שם הינם יקרים מאוד (למעלה ממאה דולר לקורס). למרבה המזל יש להם מבצעים רבים ושונים המוזילים את המחיר ולו במספר אחוזים. אם רק הייתה דרך להוריד קבצים שונים מהאינטרנט ללא התייחסות למקורם לזכויות היוצרים שלהם, אני בטוח שניתן היה למצוא בדרך זו מלאי שלם של הקורסים המצויינים האלה.

Coursera

לאחרונה הצטרפו חברים חדשים למאגר אשר אני, באופן אישי, נהנה מהם מאוד. את Coursera מרכז בתוכו קורסים מ40 אוניברסיטאות מהטובות בעולם, ובניהן מהאוניברסיטה העברית. למרות שאין לו עדיין מבחר גדול של קורסים, המעט הקיים הוא ברמה טובה מאוד ובעיקר - בחינם. כל אחד יכול להירשם לאתר הזה ומיד לאחר מכן להירשם לאיזה קורס שהוא רוצה. חלק מהקורסים האלה גם מספקים תעודה בסופו של הקורס. יש להעיר שמדובר בקורסים הדורשים השתתפות פעילה. במהלך הקורסים ישנם עבודות להגשה ומבחנים, אך מי שמבקש ללמוד לשם הלימוד אינו צריך לראות בעצמו מחוייב להגשת העבודות והוא יכול 'להצטרף' אל הקורסים האלה כשומע חפשי. ההנאה מובטחת.

לסיום אזכיר עוד שני אתרים מצויינים המביאים לקורא את מיטב הספרים, אשר אין עליהם זכויות יוצרים פעילים. הראשון הוא פרוייקט גוטנברג , הקרוי ע"ש ממציא מכונת הדפוס, שם ניתן למצוא כל ספר טוב שנכתב עד לפני 80 שנה בפורמט PDF, או טקסט, או בפורמט המיוחד של אי-פדים שלא מוכנים לעבוד עם אף אחד אחר. לצד האתר הזה יש לציין את המקבילה העברית שלו - פרוייקט בן יהודה. המנסה לעשות את אותו הדבר עם היצירה העברית, אך היעדר של מתנדבים ובעיקר משאבים מאט לצערי את קצב התפתחות.