יום חמישי, 7 בפברואר 2013

לומד לבד, מתוך 'מבקר בתרבות'

לאחרונה נשאלתי מספר פעמים לגבי מקורות הידע הנמצא ברשותי. בעוד שהייתי שמח לחייך ולהנהן בהתנשאות נאותה, דומה בעיני שזו היא הזדמנות נפלאה לערוך סקירה קצרה של מקורות המידע האלקטרוניים הנמצאים ברשותי, מהם אני מוצא ומוציא את פיסות המידע, אשר אותן אני עורך לכדי הבליל המבולגן הקרוי 'אופוס 31'.
לפני שאתחיל, ראוי להודות שאת הנחות היסוד שלי קיבלתי בגאווה רבה מהאוניברסיטה העברית. במוסד מכובד זה קיבלתי את רשימות הקריאה הראשונות שלי בפילוסופיה, ספרות, תיאטרון ושירה. היות ולא פתחתי אף לא ספר אחד עד גיל 19, הספרים הראשונים שקראתי היו יצירות המופת בספרות המערב וספרי היסוד בפילוסופיה. משם המשכתי להרחיב את השכלתי לבדי. בפוסט זה ברצוני לחשוף בפני הקוראים את מקורות המידע המהווים לי אבן יסוד בכל תחום אותו אני מבקש ללמוד.

אחד הדברים החשובים והקשים ללימוד הם שפות. במסגרת שני התארים שלי ניסיתי ללמוד באוניברסיטה גרמנית ואנגלית, אבל שיטת לימוד השפות של האקדמיה הינה מיושנת מאוד. הסיבה היא שהמוסדות האלה מלמדים לשון ולא שפה. הם מלמדים חוקים ויחסים, מושא ישיר, תחיליות ושאר ירקות אשר, לפחות בעיני, צריכים לבוא אחרי הבנה בסיסית בשפה. חברת Rosetta Stone, הקרויה על שם התגלית הגדולה של  שמפוליון (מחר ב'אגדות אמיתיות' נספר עליו), הינה תוכנה ללימוד שפות אשר פועלת מתוך בפסגה של ההבנה הבלשנית היום. השיטה שלהם פועלת על-פי עיקרון ההטמעה. התלמיד יושב מול המחשב עם אזניות ומיקרופון מתחיל מכיתה א' ומסיים בכיתה ח', פחות או יותר. התוכנה אינה רק מלמדת לשמוע את השפה, ולקרוא את אותיותיה, אלא גם מודדת את הדיבור של התלמיד ואפילו את המבטא. חבר שהמלצתי לו על התוכנה הזו לאחרונה, הצליח אפילו ללמוד בעזרתה סינית בסיסית  בתוך פחות משלושה חודשים. 

באופן אישי אני נהנה מאוד מקריאה עם האזניים. אנשים רבים נרתעים מהמחשבה שיקראו ספרים בקבצי שמע, אבל אינני יודע כיצד ניתן אחרת לקרוא ספרים במהלך נהיגה. אתר LibriVox הינו חינמי לחלוטין ופועל בעזרת מתנדבים בלבד. ניתן למצוא בו מלאי אדיר של ספרים מוקראים ממיטב עולם הספרות. בכל פעם שאני ניגש לאיזה סופר או רעיון אותו אני מבקש ללמוד, אני תמיד בודק בקטלוג האתר האם ישנם כתבים רלוונטיים ובדרך כלל אני מוצא את כל מה שאני צריך בו. לצערי ישנה בעיה אחת עם האתר, אבל זו הינה יותר בעיה עם החברה של ימינו ולא עם האתר. כל הספרים המופיעים בו (למעלה מ6000 במספר) הינם ספרים שאין עליהם זכויות יוצרים. כך שלצערי קשה למצוא שם מידע רלוונתי על נושאים כמו מדע מדוייק (מלבד אולי, היסטוריה של תחום המחקר).

על מנת להשלים את הלמידה בקבצי שמע, לא די לתלמיד להתרכז בספרים בלבד. כדי לקבל תמונה עשירה יותר ומליאה של כל נושא ונושא שמעניין אותי, אני אוהב לפנות למיטב הפורופסורים של ארצות הברית לעזרה. 
אתר  The Great Courses (לשעבר The Teaching Company, או בקיצור TTC) מכיל את מיטב המרצים הפועלים כיום בארצות הברית. כל אחד מהם מעביר קורסים שלמים המורכבים מ8 עד 48 הרצאות בנות חצי שעה עד 45 דקות. אין לתאר כמה עושר של מידע ניתן למצוא במקום הזה, אוצר שלם של ידע מטובי המרצים בכל נושא אותו ניתן להעלות על הדעת. לצערי גם לאתר זה ישנו חיסרון אחד משמעותי והוא המחיר. משום מה בחרו מנהלי האתר שהם רוצים להרוויח על עמלם ולכן כל הקורסים המוצעים שם הינם יקרים מאוד (למעלה ממאה דולר לקורס). למרבה המזל יש להם מבצעים רבים ושונים המוזילים את המחיר ולו במספר אחוזים. אם רק הייתה דרך להוריד קבצים שונים מהאינטרנט ללא התייחסות למקורם לזכויות היוצרים שלהם, אני בטוח שניתן היה למצוא בדרך זו מלאי שלם של הקורסים המצויינים האלה.

לאחרונה הצטרפו חברים חדשים למאגר אשר אני, באופן אישי, נהנה מהם מאוד. את Coursera מרכז בתוכו קורסים מ40 אוניברסיטאות מהטובות בעולם, ובניהן מהאוניברסיטה העברית. למרות שאין לו עדיין מבחר גדול של קורסים, המעט הקיים הוא ברמה טובה מאוד ובעיקר - בחינם. כל אחד יכול להירשם לאתר הזה ומיד לאחר מכן להירשם לאיזה קורס שהוא רוצה. חלק מהקורסים האלה גם מספקים תעודה בסופו של הקורס. יש להעיר שמדובר בקורסים הדורשים השתתפות פעילה. במהלך הקורסים ישנם עבודות להגשה ומבחנים, אך מי שמבקש ללמוד לשם הלימוד אינו צריך לראות בעצמו מחוייב להגשת העבודות והוא יכול 'להצטרף' אל הקורסים האלה כשומע חפשי. ההנאה מובטחת.

לסיום אזכיר עוד שני אתרים מצויינים המביאים לקורא את מיטב הספרים, אשר אין עליהם זכויות יוצרים פעילים. הראשון הוא פרוייקט גוטנברג , הקרוי ע"ש ממציא מכונת הדפוס, שם ניתן למצוא כל ספר טוב שנכתב עד לפני 80 שנה בפורמט PDF, או טקסט, או בפורמט המיוחד של אי-פדים שלא מוכנים לעבוד עם אף אחד אחר. לצד האתר הזה יש לציין את המקבילה העברית שלו - פרוייקט בן יהודה. המנסה לעשות את אותו הדבר עם היצירה העברית, אך היעדר של מתנדבים ובעיקר משאבים מאט לצערי את קצב התפתחות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה