לשאול מכחול כחול על חול
ואז לצלול על המצלול של השירה,
שם נגיעות של אות על אות
עוטות אותות על הבאות של השורה.
אך להטות להטוטים ולהדהים זאטוטים
זה לא מרשים כשמנסים להתחרות עם המתים
כי גם אם לעיתים אל העתיד עיטים עטים
זה רק אם זה מתאים ועט מטעים לזה צורה.
אם רק תקפיד להעיד על האיד
ואז כמו פקיד להפקיד על הפיד
היא תהיה לתמיד שם צרורה.
רק לזכור הזרה
ושאין חזרה
ושלשבור פה שורה זה נורא.
