יום חמישי, 22 בדצמבר 2016

בקט ופוקו

במרכז העיר עם עשרים דקות. 
שני ספרים שאני צריך לקנות; 
משהו של בקט 
ומשהו של פוקו. 

נכנס לכל חנות שבסביבה. 
מתחיל בפרטיות,
מסיים ברשתות
ובכל פעם יוצא באכזבה

שפילוסופיה זה תמיד מדף קטן 
בין שואה למיניות, 
ותאטרון נמצא תמיד 
מתחת לשירה.

ובקט לא שם
ופוקו נעלם.

פשוט, היום חנות
זו חנות.
יש שם ספרים,
אבל אין שם ספרות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה