גם אני מסורתי

גַּם אֲנִי מָסוֹרְתִי.

גַּם אֲנִי שׁוֹמֵר עַל הַמָּסוֹרֶת שֶׁלִּי בְּאָדִיקוּת וְעַקְשָנוּת
נוֹכַח עוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה.
הַיּוֹם,
זֶה הוֹפֵך לִהְיוֹת קָשֶׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִשְׁמוֹר עַל הָמָסוֹרֶת שֶׁלִּי.
אַחֲרֵי מֵאָה שָׁנִים שֶׁבָּהֶן מִשְׁפַּחְתִּי שַׁמְרָה עַל הָמָסוֹרֶת שֶׁלַּה,
הָסְבִיבָה אוֹמֶרֶת לָנוּ שֶׁדֶרֶך הָחַיִּים שֶׁלָּנוּ
אֵין לָהּ חֵלֶק בָּעוֹלָם שֶׁל הַיּוֹם.
אֲבָל אֲנִי,
מַה לַעֲשׂוֹת?
לֹא יוֹדֵעַ לִחְיוֹת בָּעוֹלָם שֶׁלָּכֶם.
עוֹלָם שֵחוֹשֵב שֵהַמָּסוֹרֶת שֶׁלִּי בְּזוּיָה וּמְגוּנָה.

אָז אֲנִי,
כְּמוֹ אוֹתוֹ סִינַי טִפֵּש שְהִתְעָקֵש לָחֲבוֹץ אֶת הַיָּם לְחֶמְאָה, 

מַמְשִיך לִדְבּוֹק בְּאוֹתַן אֱמוּנוֹת מָסוֹרְתִּיוֹת שֶׁל אֲבוֹתַיי:
שֶׁכֹּל בְּנֵי הָאָדָם שָווִים,
וְשֶאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם נְעוּצִים עָמוֹק
בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁל הַטֶּבַע.
שְהָעוֹלַם הַזֶּה עָשִׁיר בְּמַתָּנוֹת,
וְשֶהָגְדּוֹלָה שֶבָּהֶן,
הִיא לְשַׁתֵּף מַתְנוֹתֵיךָ עִם אַחֵר.
שְהַחֵרוּת אֵינָה דָּבָר שֶאֶפְשָר לְהַנִּיחַ בַּצַּד,
כְּמוֹ סֵפֶר טוֹב שֶכּוּלָם כְּבָר קָרְאוּ,
אֶלָּא מַשֶּׁהוּ שֶאָסוּר לְהַפְסִיק לְהִלָּחֵם עָלָיו.
שֶהַמַּדָּע הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָדָם קָדִימָה.
שֶׁאַהֲבָה אֵינָה תַּחְבִּיב, הִיא קַרְיֵירָה.
שְׂאֶת הַשֶּׁקֶל הָאַחֲרוֹן שֶבְּכִיסִי
עָלַיי לְהַשְׁקִיעַ בְּחִינוּך יְלָדַיי.
שְאֶלוֹהִים מַקְשִׁיב לְכוּלַם,
לֹא רַק לְמִי שֶמַחְזִיק בַּקּוֹד שֶׁל הַכַּסֶּפֶת.
שֶכֹּל הַדַּתּוֹת שְׁבָּעוֹלָם מוֹבִילוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם -
לַשָּׁלוֹם