האוניברסיטאות הראשונות בעולם, מתוך 'אגדות אמתיות 2'

מה הייתה האוניברסיטה הראשונה בעולם? לשאלה זו יש תשובה אחת מפורסמת מאוד ותשובה אחרת נכונה יותר. ומכיוון שבעולם של האוניברסיטאות כל כך אוהבים את הידע ששואפים להצליח לדעת כמה שיותר, חשבתי שיהיה זה ראוי לספר, לא רק את הסיפור הנכון, אלא גם את זה המפורסם. מלבד זאת, אלה סיפורים כל כך יפים שיהיה חבל לוותר על אחד מהם. נתחיל בתשובה המפורסמת:

העיר בולוניה, ידועה בעולם בגלל רחובותיה היפים, אוצרות האמנות הרבים הכמוסים בתוכה, רוטב הפסטה המהולל שלהם – הבולונז, ופסטיבל ספרי הילדים השנתי שלהם, אליו באים מספרי סיפורים מכל העולם לחלוק את ספריהם.

אבל לפני אלף שנה לא היו אוניברסיטאות בכלל ורוב האנשים לא למדו דבר מלבד את המקצוע של אביהם. אנשים האמינו שאדם שהגיע ממשפחה של סנדלרים, לא צריך לדעת דבר מלבד את אמנות התקנת הסנדלים ולכן לא חשבו שיש טעם ללמדו דברים חשובים כמו קריאה, כתיבה וחשבון. וגם אם מישהו הצליח ללמוד לקרוא, לא היו ספריות או חנויות ספרים בשום מקום. ספרים היו סדרך כלל סגורים במרתפיה של הכנסייה, או מעלים אבק בביתם של העשירים ביותר.

כמו כל דבר נדיר בעולם, החוכמה עצמה הפכה להיות משאב יקר מאין כמוהו. מורים שונים מכל איטליה, החלו לטייל מעיר לעיר וללמד את הצעירים שם, בתמורה לשכר נדיב במיוחד, את מה שהם ראו כדברים החשובים בעולם: את החוקים השולטים על הארץ – תורת המשפט, את אמנות הדיבור בצורה רהוטה - הרטוריקה, ואת תורת ההיגיון – הלוגיקה. בקיצור הם לימדו את כל הצעירים להיות עורכי דין. ואם המצב לא היה גרוע מספיק, המורים האלה היו מאחרים באופן קבוע, חותכים מהשיעור מוקדם ולעיתים אפילו מבריזים ממנו לחלוטין ומשאירים את התלמידים לבד בכיתה בלי מורה. בכל פעם שהתלמידים ניסו לומר משהו למוריהם, אלה הצליחו בעזרת לשונם החלקלקה להתחמק מהנושא ועל הדרך גם להעלות את שכרם.

לבסוף התלמידים הגיעו למסקנה שהדבר הזה לא יכול להימשך. הם התאגדו יחדיו והחליטו שמעכשיו הם לא ישלמו למורים את שכרם עד שאלה יסכימו להיענות לדרישותיהם. מה היו דרישותיהם של התלמידים? ראשית הם דרשו שכל המורים יהיו חייבים להופיע לכל השיעורים אלא אם כן יהיה להם אישור מיוחד לחיסור. שנית, התלמידים דרשו שכל מורה יגיש לתלמידים תכנית לימודים מראש ובו יתחייב לכל הנושאים שהוא ילמד אותם במהלך השנה. הדרישה השלישית הייתה שבסוף כל שנה התלמידים יערכו מבחן על כל החומר הנלמד כדי לראות אם המורה אכן לימד כהלכה את החומר שהחייב ללמד. ולבסוף דרשו התלמידים מהמורים שלא ללמד רק את אותם נושאים שוב ושוב; חלק מהתלמידים רצו ללמוד מוסיקה או ספרות, היסטוריה, תיאטרון או פילוסופיה של הטבע (שזה היה השם של המדעים באותה תקופה). הם אמרו שהמקום הזה צריך להיות מקום לכל הידע של העולם, מרכז השכלה אוניברסאלי – ומכאן באה המילה "אוניברסיטה".

מאז ועד היום, האוניברסיטה של בולוניה פועלת כמרכז לימוד גבוהה ואיכותי, במרוצת השנים יצאו משעריה כמה מהאנשים החשובים בעולם. אנשים כמו המדענים קופרניקוס ולואיג'י גלווני, ההוגים פיקו דה לה מירנדולה וארסמוס מרוטרדאם, או כמו החוקרת לאורה באסי והמשורר פטררקה. אבל את הסיפורים של האנשים המופלאים האלה נשמור למקום אחר, עכשיו הגיע הזמן לספר את סיפורה של האוניברסיטה הראשונה בעולם.

מוחמד אל פיחרי היה סוחר עשיר מהעיר קראווין שבתוניסיה, אשר נחה לה אי שם בצפון אפריקה, על חופו הדרומי של הים התיכון. הוא חי במאה השלישית לספירת האיסלאם (המאה התשיעית לספירת הנוצרים, בערך מאתיים שנה לפני סיפורינו הקודם). למוחמד היו שתי בנות, פתימה ומריה, אותן אהב יותר מכל ההון שבעולם.

למרות שידע שכספו הרב יכול להבטיח לבנותיו חיים מחוסרי דאגות, מוחמד אל פיחרי דאג מאוד שהן יגדלו להיות נערות מפונקות שראשן מלא רק בשמלות ותכשיטים והתעקש שבנותיו יזכו לחינוך הטוב ביותר שניתן היה לחלום עליו. מורים וחכמים הגיעו מכל רחבי האומה האיסלאמית ללמד את בנותיו.

אבל אז קרה דבר נורא. שבט של לוחמים ברברים וחסרי השכלה החליט לפלוש לעיר קראווין ולבזוז את אוצרותיה, כדי להציל את חייהן, מוחמד ובנותיו, ביחד עם תושבים רבים של העיר, נאלצו לברוח מערבה, למדבר הגדול המוביל אל העיר פז שבמרוקו שהיה בשנים אלה מרכז משגשג ומזמין. המסע היה ארוך ומפרך ואנשים רבים לא הצליחו לשרוד אותו. בין אותם האנשים היה אביהם של פטימה ומריה.

כשהגיעו לבסוף לעיר פז, שתי האחיות שנותרו לבד בעולם נשבעו זו לזו שהן יקדישו את חייהן כדי ללמד אנשים את הערך של השכלה ותבונה, על מנת שלא יהיו יותר אנשים ברברים כמו אלה שגירשו אותן מעירן.

מריה מיהרה להשתמש בכספי אביה על מנת לבנות מסגד שבו אנשי קאירוואן הגולים יוכלו להתפלל בחופשיות בעוד לאחותה הייתה תכנית שאפתנית הרבה יותר. היא בנתה, צמוד למסגד, מבנה נוסף, גדול יותר ומפואר יותר שבו ניתן יהיה ללמד ולחנך את כל תושבי העיר בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. במרכזו של המבנה הזה היא בנה ספרייה גדולה אליה היא הביאה ספרים מכל רחבי העולם, הייתה זו הספרייה הראשונה בעולם שדלתותיה היו פתוחים לקהל הרחב. מסביב לספרייה זו העמידה כיתות שונות בהן יוכלו ללמוד כל מי שחפצים בחכמה. במהרה הפך המקום למפורסם כל כך שאנשים מכל רחבי העולם הגיעו כדי ללמוד וללמד בין כתליו ולזכות לתעודה המכובדת שהמוסד הזה הנפיק לבוגריו. למרות שהמקום נבנה כחלק ממתחם המסגד, דלתות המוסד הלימודי הזה היו פתוחות לאנשי כל הדתות וכך אנו יכולים למצוא בין תלמידיו השונים גם חוקרים מוסלמים ידועים כהיסטוריון איבן ח'לדון וגם הוגים יהודים כרבי משה בן מימון, הלא הוא הרמב"ם.

אז מי משני המקומות האלה היה האוניברסיטה הראשונה? למי אכפת?! העיקר שבעקבות האוניברסיטה בבולוניה ומרכז ההשכלה בפז נבנו מוסדות רבים בכל רחבי העולם, והיום כל אחד ואחת יכולים ליהנות מהשכלה גבוהה ואיכותית באחת מהאוניברסיטאות האלה ולחקור לעומק כל נושא שמעניין אותו או אותה.