אני רוצה לשמוח בשמחתי,
אבל אני תמיד שם,
בצד,
מביט על עצמי מחייך
ושותק.
אני רוצה לברוח למיטתי,
אבל אני תמיד קם,
לבד,
מביט על הקפה מתקרר
ושותק.
אני רוצה לשכוח את תמותתי,
אבל היא תמיד ים,
אחד,
עם אופק שקָרֶב
וקָרֶב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה