העיר, פרק עשירי - זאנאדו, חלק ג'

לתחילת הספר
לחלק הקודם

לחופש המסחר, חופש הדת וחופש המידע שייחדו את האימפריה המונגולית הייתה השפעה אדירה על העולם כולו. בחלק זה, לפני שנסיים את סיפורה של זאנאדו, נבחן כמה מההשפעות האלה, על מנת לבסס את הטענה שהעולם המודרני לא היה כפי שהוא אלמלא האימפריה הזו.

למונגולים לא היה עניין רב באומנות פלאסטית, עבורם ערכם של חפצים היה באיכות החומרים ואיכות העבודה שלהם והם העדיפו בהרבה בדים יוקרתיים התפורים ביד אמן ופרוות צובל, על פני ציורים ופסלים. אבל בתוך התנועה הנצחית של דרך המשי יצירות רבות נעו מכאן לשם. באיטליה, נחלו במיוחד הצלחה ציורי הסוסים הסיניים, מסורת ארוכת שנים בסין ששואפת ללכוד בתוך הציור הדומם את תנועתו הפראית של הסוס. באותה תקופה האמנות באיטליה ובאירופה בכלל הייתה קפואה ודו-ממדית, הופעתם של הציורים הסיניים ערערה את הקונספציות הדוגמטיות של האמנות ומהווה נקודת ביניים קריטית במעבר אל אמנות הרנסאנס האיטלקי.

הדפוס היה בסין כלי נפוץ להפצתם של עלונים וצווים מלכותיים מזה מאות שנים. הוא לא היה ממוכן ומשוכלל כמו הדפוס האירופאי, אבל הכתב הסיני, עם יכולתו לייצר תוכן רב במספר סימנים מצומצם, לא היה צריך שכלולים מסוג זה. כאשר רעיון הדפוס הגיע לאירופה חלפו להם קרוב למאה שנה עד שיוהנס גוטנברג, נפח גרמני, השכיל לראות את הפוטנציאל שלו. המכונה שהוא בנה היא וורסטילית במיוחד, את האותיות ניתן היה לסדר על לוח בכל סדר שנראה נחוץ ולאחר מכן ניתן היה להדפיס עותקים של אותו הדף ללא הגבלה. לדפוס הייתה השפעה מכרעת על התרבות האירופאית, האפשרות להפיץ ולשנע ידע במהירות הובילה למהפכה רעיונית מדהימה שזירזה והרחיבה את הפולמוס האירופי והובילה כך אל התקופה הקרויה הנאורות.

בנוסף, הפרוייקט הראשון של גוטנברג – הדפסתו והפצתו של התנ"ך – הוביל לראייה מחודשת של הערכים הדתיים ששררו באירופה במשך אלף השנים האחרונות. עד אותו הרגע, התנ"ך, שהיה מועתק באופן ידני על ידי נזירים, היה נחלת הכנסייה ונתפש כידע שאינו נחלת העם. עם הפצתו של התנ"ך על-ידי גוטנברג, הערכים המתוארים בספרי התנ"ך ובראש ובראשונה חייו של ישוע הנצרתי עוררו את אזרחי אירופה לשאול האם הכנסייה המוכרת להם אכן מייצגת את הערכים האלה. התשובה לשאלה זו הופיעה בדמות הרפורמציה.

בחצרו של קובלאי חאן נערכו גם מפגשים רבים ודיונים פתוחים בין אנשי מדע שונים  מסין ועד ארצות ערב. מנקודה זו הופצה ועוצבה האלגברה והשימוש באלגוריתמים במתמטיקה, כמו גם השימוש ב0 ובנקודה העשרונית. לצד זאת אסטרונומים ואסטרולוגים מוסלמים, פרסים וסיניים נפגשו אלה עם אלה בדיונים מסעירים על אופיו של היקום. חופש הדת ששלט בשיח הזה אפשר להם לשאול שאלות ולבחון בעיות בתצפיות שלהם מבלי להיות כבולים לדוגמטיות של פתולומיוס, אריסטו והתפיסה הנוצרית ששלטו באירופה. אמנם, לא היו להם הכלים המכניים כמו הטלסקופ, אבל השאלות שהם העלו והבעיות שהם זיהו היוו הזרז לחקר החלל האירופי וזכו לתשובה מידי קופרניקוס וגלילאו.

בתחום הצבא היו למונגולים שתי השפעות מהותיות הראשונה טכנולוגית והשנייה אסטרטגית. מבחינה טכנולוגית, המונגולים הביאו את אבק השריפה ואת שימושו בצורת התותח לאירופה ובזאת שינו לחלוטין את הלחימה בעולם עד היום. שלושת-אלפים שנה אחרי המהפכה האחרונה בתחום, שהחליפה את העץ והאבן בברזל ופלדה, עתה החלו בני האדם להשליך עופרת זה על זה. מנהג הנפוץ עד היום. במזרח, בואה של הפלדה הדמשקאית שינה את אמנות הכנת החרבות מה שהוביל, בסופו של דבר לפסגת להב הפלדה – חרב הקטנה היפאנית.

מבחינה אסטרטגית אנו מוצאים עיכוב בהטמעת הרעיונות המונגולים במערב. היות והמונגולים נתפשו במשך מאות שנים כברברים ברואי שטן, היועצים האסטרטגיים של אירופה לא חשבו שיש להם מה ללמד אותם. רק אחרי האסון של מלחמת העולם הראשונה, עם הדימום הסטגנטי וחסר התוחלת שלה, האירופאים הבינו שאולי ניתן יהיה למוד דבר או שניים מהמצביא הגדול ביותר שהעולם הזה ראה. בגרמניה הנאצים למדו ממנו את הרעיון של מתקפת הפתע וכך נולד הבליץ הידוע לשמצה שהכניע בזריזות את רוב אירופה. מהצד הבריטי, בהדרכת ווינסטון צ'רצ'יל, הם ניסו לשחזר את היכולת המונגולית להמשיך את מטחי היריות המונגולים שנמשכו ללא עצירה גם כשהמונגולים היו בנסיגה. התוצאה של הניסיון לשחזר את היכולת הזו הייתה המצאת הטנק.

אך לא רק במישור הרעיוני והטכנולוגי הייתה למונגולים השפעה מכרעת. בסוף המאה ה13 פורסם באירופה ספרו של מרקו פולו המפרט את מסעותיו לאורך דרך המשי ועד לחצרו של קובלאי חאן. ההוד וההדר שהוא תיאר, כמו גם הסיפורים המדהימים שלו על עמים רחוקים, תרבויות שונות ובמיוחד תיאורו את העושר הגדול הנחבא במזרח גידלו דור חדש של מגלי ארצות וספנים אשר רצו ליטול חלק בהרפתקה הזו. עניין זה זכה להתעוררות רבה במיוחד אחרי שהאימפריה המונגולית החלה להתפרק. אחרי נפילת "שלטון הזהב" המונגולי בצידה המערבי של האימפריה, דרך המשי נחסמה לתנועה, והסחורות הרבות שאירופה התרגלה להשתמש בהן חדלו להגיע. בעקבות זאת העמים האירופאים השונים, ובראש ובראשונה הולנד, אנגליה, ספרד ופורטוגל החלו לשלוח משלחות ימיות בניסיונות ליצור ערוצים אלטרנטיביים לדרך המשי שיוכלו להמשיך את תנועת הסחורות. כך נולד, בין השאר, הצי הסוחר.

עוד מסע ימי חשוב שנערך בחיפוש אחר העושר של המונגולים היה זה של קולומבוס. הספן הצעיר הזה, שקרא באדיקות את מסעות מרקו פולו כפי שהוא קרא את התנ"ך, רצה להגיע לחצרו של החאן המונגולי. חוסר התקשורת בין המזרח והמערב הוביל לכך שהוא לא ידע שהאימפריה המונגולית נפלה. כשהגיע ליבשת אמריקה, הוא שיער שהוא פשוט הגיע דרומית ליעד המצופה ולכן הוא שגה לחשוב שהוא בהודו ושהילידים באזור הם ההודים (האינדיאנים בשפתו).

באשר לזאנאדו עצמה, בשנת 1368, בעקבות המצאה של נשק חדש – הרובה הידני, הסינים הצליחו לנצח ולגרש את המונגולים ובמקומם החלה שושלת מינג המפוארת ששלטה בסין במשך שלוש המאות הבאות. שושלת מינג שינתה את שם העיר ג'ואנג דו לבייג'ין ולאחר שהם החריבו את העיר הפנימית של המונגולים הם הקימו אותה מחדש באותו מקום בסיגנון סיני אימפריאליסטי תחת השם "העיר האסורה", ממנה נשלטה סין על-ידי קיסריה עד המהפכה הקומוניסטית.

מיד אחרי הפלת שלטון המונגולים, הסינים גרשו מאדמתם כל זכר לעולם החיצון ונוצרים, מוסלמים ויהודים נתבקשו לעזוב. לאחר מכן שושלת מינג המשיכה בפרויקט הבנייה הגדול ביותר בהיסטוריה – החומה הסינית שנועדה למנוע מהמונגולים לשוב לאדמתם ובפועל סגרה את הממלכה לגישה יבשתית למאות שנים.