שביל התבונה - מתוך "אל מול שפות התהום"

 אדם חי שנים מעטות ורגעים רבים. ואת חיי האדם מרכיבים אירועים רבים אשר יש בהם שיעורים מעטים. בחלק מן השיעורים לומד הוא פיקחות, בחלקם חכמה ובחלקם תבונה. הפיקחות נלמדת בגופו של האדם ושיעוריה נלמדים מעשייה ופעולה – מרבה פיקחות מרבה כושר. חכמה נלמדת בשכלו של האדם ושיעוריה נלמדים בחינוך – מרבה הכשרה מרבה חכמה. והתבונה? מי יודע כיצד זו נלמדת והאם היא נלמדת בכלל?

אולי, כפי שחשב אפלטון, אינה נלמדת כלל, אלא נזכרת. אולי נעורה היא בנשמה, אם יש לו לאדם נשמה, המוצאת את עצמה במקום אשר דומה שבו הייתה שרויה מאז ומעולם, או במקום שבו היא רצתה תמיד להיות. אולי מקומה של התבונה הוא כאן, בפנים. חבויה בין חדרי ליבו של האדם, מכווינה אותו באותו הדרך הסלולה בעולם הזה רק עבורו כמצפון או מצפן. והרי מה הוא המצפון אם לא מצפן אשר בתוכו צפון היחיד בדמות ו', מוצף על-ידי עברו ומולו אינו רואה דבר מלבד את עצמו זקן יותר, ארוך יותר? ואולי התבונה נמצאת אי שם בחוץ בהליכה ושיחה וצריכה, או במפגשים עם מקומות, או אנשים, או ספרים.

בין אם כך או אם כך, לעולם לא יוכל אדם ללכת בדרכו של אחר כשם שלא יוכל הוא ללכת ברגליים שאינן שלו. יכול הוא רק לעקוב אחר עקבותיהם של אחרים, או ליצור עקבות משל עצמו. לצעוד בדרכים שאחרים סללו כאשר הם הלכו בדרכיהם שלהם, או לסלול שביל משל עצמו שמכיוון שאינו סלול – מי ידע לאן יוביל? ואם הלך בדרך בדרכו שלו או לא, כך או כך הלך הוא בדרך. וגם אם דומה היה שמעטים הלכו בזו הדרך או רבים, או אחד, עדיין זו דרך. שבילים רבים סלולים לו לאדם ולעולם אין הוא יודע איזה שביל סלול בשבילו.

מה בונה התבונה? מחשבות אינסוף וספרים רבים והארות מעטות. הולך אדם בשבילו ורואה הוא מבנים לרוב, חלקם גדולים חלקם קטן, חלקם מאוכלסים לרוב וחלקם כמעט שאין גרים בתוכם. חלקם שהם גדולים ומכובדים וגרים בהם מעט וחלקם שהם קטנים וצנועים וחיים בהם רבים.

פנים רבות לה לתבונה. פעמים דומה היא כבית ופעמים כבית כנסת, לפעמים מקבלת היא דמות אדם ולפעמים מקבלת היא את דמותו של אל, לפעמים נראים פניה כפניה של הארץ הזו ולפעמים דומה שפניה ממלכה אחרת במקום אחר שאיננו כאן. לעיתים התבונה מקדמת את פניו של האדם ההולך בדרכו ולעיתים היא מזעיפה לו פנים. לעיתים פניה של חוץ לעיתים פניה של פנים. כל משחקי המילים האלה מזכירים לי כמה פעמים פני התבונה הם פנינים.

מה מחפש האדם הרוצה להתקדם בדרכו? יחפש את אשר יחפש, אם הוא מבקש להתקדם אזי מחפש הוא להתקדם. והנה התבונה, פניה לעתים פני קדמה ולעיתים מונעת היא ממנו להתקדם. לעיתים פניה חומות ולעתים דרכים.  מישל פוקו הראה שההגדרות הן גם גדרות ולעיתים גדרות-תיל.

אך מה בדבר הדרכים? בראשית האנושות התקין האדם לעצמו מחט וכך בנה לו מלבושים שיהיו חומה מפני הכפור וכך נסללה לפניו הדרך לכבוש את העולם. ומה עוד אפשר להגיד על המצאת הגלגל? צבאותיה של רומא צעדו בכל אירופה ובכל מקום אליו הלכו השאירו מאחוריה דרך סלולה למסחר ותגבורת. העולם כולו התחבר הודות לדרך המשי וגילויים של מיצרי מגלן. גיתה (ופאוסט אחריו) בשיא חייו סלל דרכים. נפוליאון נפל בהיעדר דרכים. המצאת הדפוס פתחה את הדרך לנאורות. ועל כמה נביאים ומורים נאמר שהראו את הדרך? אנו יכולים להוסיף לרשימה זו של דרכים גם את דרכו של עולם החשמל את עולם גלי האתר החדש המהווה דרך למידע לנוע ולהתפרש במהירות שלא נראתה כמותה מעולם, אך דרך זו אינה סלולה דיו וחומותיה רבות כזכויותיה, וחומות של אש חוסמות כל אדם מפניה. מי ייתן וספר זה יהיה לדרך ולא, כספרים רבים אחרים, חומה. 
לפרק הבא