קוראים יקרים,
אכן ימים מטורפים עוברים עלינו, ולא יכולתי להמשיך בשגרת האתר הזה בלי להתייחס אליהם.
ביום שישי אני ואשתי והכלבה שלנו יצאנו לחדר המדרגות בעקבות קול אזעקה בירושלים. בחדר המדרגות פגשנו בשכנים הרבים, חלקם זקנים מדי בשביל להישאר אדישים, חלקם הגיעו ארצה לא מזמן. אלה לא יודעים שמדינת ישראל, הרבה לפני שהיא הייתה מדינת משטרה, או מדינת כל כלכלניה, היא הייתה מדינת מלחמה. שהאזרחים שלה כבר רגילים לשנוא ביום-יום ולחבק בהישמע האזעקה, שמי שלא ראה סולידריות ישראלית בצל הצורר, לא ראה סולידריות מימיו.
פתאום זה זרק אותי לתמונה של אבא, משחק אותה אדיש כשהוא מקפיץ אותי לבית-ספר, כי האוטובוס שהיה אמור לקחת אותי התפוצץ בדרך, או לנשף המסכות שלנו בחדר האטום בזמן מלחמת המפרץ.
האזעקה באה והלכה ורק בערב, בארוחת שישי אצל אמא, למדתי שהטיל פגע בערך שלוש מאות מטרים מביתה.
המבצע הזה הציב לעצמו שתי מטרות, להחליש את היכולות של החמאס ולחזק את כוח ההרתעה של ישראל. עכשיו, משפגעו ביכולותיהם והוכחנו את כוחו של צה"ל ואת יעילותה של כיפת הברזל, זו הנקודה החשובה. האם נוכיח שאנחנו מוכנים לעשות את מה שצריך לעשות - להחזיר את האיבר למכנסיים? או שמא ישנם עוד כאלה בחדר המלחמה שלא ירגעו עד שהם יראו חיילים צועדים שוב בעזה? אני, שארבעה מבני משפחתי זומנו למדים וממתינים בפאתי עזה, מעדיף את האפשרות הראשונה.
השיר הבא נועד לעודד את כל מי שצריך עידוד, הקליפ נועד להביא חיוך לכל מי שחסר לו חיוך. בחרתי אותו בגלל מאז שאני הייתי בצבא אני שומע בכל חורף את צירוף המילים המאוס "תהיה מלחמה בקיץ", יכול להיות שהםבמשך עשור הטעו אותנו? או, אולי הם סוף סוף הצליחו להשלים את מה שהם ניסו לעשות אם שעון הקיץ - הם הצליחו לשנות את העונה. אולי באמת הקיץ בא?
למי שרוצה לשתף את השיר הנה קישור לyoutube: הקיץ בא
למי שרוצה לשתף את השיר הנה קישור לyoutube: הקיץ בא
הקיץ בא,
החיים פה בסדר,
דגים קופצים,
הכותנה פה גבוהה.
לאבא יש
וגם אמא שלך כוסית,
אז הס, מתוקונת,
אל תבכי.
בוקר אחד,
הנה את קמה שרה,
תפרשי כנפיים
ישר לשמיים.
אבל עד אותו הבוקר
כלום לא ירע לך
כי אבא ואמא עומדים לידך.
מימי כלב טוב!
השבמחקאלוהים אדירים שלא קייםת היא יותר מועילה למצב הרוח שלי מפרוזק :)