שְתֵי מִשְאֲלוֹת

הַשָֹּטָן הִצִּיעַ לִי שְתֵי מִשְאֲלוֹת.

בִּן רֶגַע מָצַאתִי עַצְמִי בִּשְדֶה פָּרָג

וּסְבִיבִי אַרְבַּע נְעָרוֹת עֵירוּמוֹת

אַף אַחַת מֵהֶן לֹֹא עַבְרָה אֶת גִיל הַאַרְבַּע-עֶשְרֵה.

צִיַּירְתִּי עִיגוּל גָדוֹל שֶל דֶּלֶק

סְבִיב הַיְּלָדֹות הַרוֹקְדוֹת

וּבְחִיּוּך שֶל אָב

הִצַּתִּי

וְהִבַּטְתִי

בְּשֶקֶט.

עֵינַיי, מְזוּגָגוּת מִקִּנְאָה,

עַקְּבוּ אַחַר הַבָּנוֹת הַרוֹקְדוֹת בְּאֵימָה

עָשָן הָאוֹפּיוּם שֶשַאֲפוּ

הוֹתִיר אוֹתָן בִּמְהֵרָה מְשוּתָקוֹת, מַבִּיטוֹת עַל סוֹפָן הַקָּרֵב

וְחוֹוֹת אוֹתוֹ אַלְפֵי מוֹנִים

טֶרֶם הֵחֵל לַגַּעַת הַכְּאֵב

חִייַּכְתִּי

כְּשֶרָאִיתִי אֶת הַשָֹּטָן מֵסִיט מַבַּטוֹ.