יום ראשון, 15 בפברואר 2015

גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 18

18

כאשר כילד שיחקתי עמך,
מי ידע מי היית?
לא היה בי פחד, לא הייתה בי בושה,
חיי היו רועשים
כאשר כילד שיחקתי עמך

קראת לי פעמים כה רבות עם שחר
כאילו היית חברי למשחק
קראת לי פעמים כה רבות עם שחר
כאילו היית חברי למשחק
צחקתי ורצתי סביב עמך
דרך יערות ושדות כה רבים
כאשר כילד שיחקתי עמך

שרת בימים ההם שירים כה רבים-
מי ידע פשרם של כל אלה?
רק ידעתי שהם שרו לנשמתי
וליבי הרוקד השתולל
שרת בימים ההם שירים כה רבים-
מי ידע פשרם של כל אלה?
רק ידעתי שהם שרו לנשמתי
וליבי הרוקד השתולל

היום כשכל משחקינו פסקו
מה זה הנגלה לפני?
היום כשכל משחקינו פסקו
מה זה הנגלה לפני?
שמים עומדים, ירח ושמש בדום,
העולם בענווה מצפה לרגליך

כאשר כילד שיחקתי עמך,
מי ידע מי היית?
לא היה בי פחד, לא הייתה בי בושה,
חיי היו רועשים
כאשר כילד שיחקתי עמך

(97)

כאשר משחקי היה בחברתך לא שאלתי מי היית. לא ידעתי בושה ולא פחד, וחיי היו סוערים. השקם עם בוקר היית קורא לי משנתי כחבר ילדות ומובילני בריצה ממרעה מרעה. בימים ההם לא חפצתי לדעת את משמעות השירים ששרת לי. רק קולי אימץ מנגינות, וליבי רקד למקבן. עתה כשפסקה שעת המשחק, מה הוא המראה הנגלה אלי במפתיע? העולם עם עיניים שפופות לרגליך עומד ביראה עם כל כוכביו הדוממים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה