הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם',
זֶה יוֹתֵר מִדַּי אָרֹךְ בַּשְּׁבִיל יָמֵינוּ.
אָז אוֹמְרִים 'הַי', אוֹ 'בַּי', אוֹ 'אֶה?'
וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים בֹּקֶר טוֹב,
זֶה מַנִּיחַ שִׁפּוּט מוּסָרִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּיָמֵינוּ.
אָז אוֹמְרִים 'בֹּקֶר!', אוֹ 'בּוֹא-נָא אַתָּה נִרְאָה גָּמוּר...'
וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'לְהִתְרָאוֹת'
זֶה רוֹמֵז עַל יְדִיעַת הֶעָתִיד שֶׁהִיא נֶעֶלְמָה בִּימִינוֹ.
אָז אוֹמְרִים 'לְהִיתְ...', אוֹ 'יָאלְלָה...', אוֹ 'טוֹב...'
וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
הַיּוֹם כְּבָר לֹא שׁוֹאֲלִים 'מָה נִשְׁמַע?'
אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצָה לִשְׁמֹעַ בְּיָמֵינוּ.
אָז אוֹמְרִים 'מָה-נִישְׁ?', אוֹ 'צְ'מַע זֶה...'
וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
הַיּוֹם כְּבָר לֹא אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם',
זֶה יוֹתֵר מִדַּי נָאִיבִי לְיָמֵינוּ.
יוֹתֵר מִדַּי מְיֻשָּׂן כְּמוֹ שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים.
אָז אוֹמְרִים 'הֶסְדֵּר קָבַע', אוֹ 'סְטָטוּס קְווֹ', אוֹ
'בּוֹאוּ לֹא נַכְנִיס פּוֹלִיטִיקָה לְדִיּוּן',
אוֹ שֶׁלֹּא אוֹמְרִים כְּלוּם
פָּשׁוּט מַבִּיטִים לְמַטָּה בְּנוֹסְטַלְגְּיָה,
אוֹ לְמַעֲלָה בִּשְׁאֵלָה'
אוֹ שֶׁמַּבִּיטִים לְאָחוֹר, לְוַדֵּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ,
וְאָז בְּשֶׁקֶט לוֹחֲשִׁים 'עוֹד מְעַט... עוֹד מְעַט...'
וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
אמיתי, אמיתי מדי, תמיד מפליאה אותי הבהילות של אנשים, מוקפים במכשירים חוסכי זמן.
השבמחקעדיין אצים רצים על הגלגל בכלוב, במלא קיטור סזיפי.
אין זמן לעצמך, אין זמן לאחרים, מילים קצובות ריקות.
צ'מע זה
השבמחקאם להאמין לתחושות ליבי, אז אני עדיין מאמין
עקיבא, תודה על ההזדהות. זו הגרסה השלישית של השיר הזה. מעניין שהתייחסת ל"ממשיכים ללכת" כי השורות האלה הוספו ברגע האחרון.
השבמחקבאשר לסנאי הדרמטי... אני לא כל כך בטוח למה אתה מאמין אבל תאמין.