סוף העולם מאחורינו

סוֹף הָעוֹלָם מֵאֲחוֹרֵינוּ
וְאֶת וַאֲנִי עֲדַיִן בְּבּוּנְקֵר,
הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה
וְהַצִּיאָנִיד עֲדַיִן מָתַחַתְּ לְלָשׁוֹן.
מָה יִהְיֶה אִתָּנוּ, אִשְׁתִּי, אֲהוּבָתִי?

הֵרַע מֵאֲחוֹרֵינוּ
וְעִם זֹאת,
הַפַּחַד עֲדַיִן מִלְּפַנִים.

זוֹכֶרֶת שֶׁהַיְנוּ מְחַיְּכִים
כְּמוֹ זוּג עִוְּרִים מְטוּמְטָמִים?
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְזֶה.
מִזְּמַן לֹא חָלַמְנוּ בְּהָקִיץ בְּיַחַד.

אֶת זוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ שֶׁיַּגִּיעַ עוֹד חֹרֶף?
הַיְנוּ רַק בְּנִי עֶשְׂרִים.