היא אמרה שהיא משוררת חדשנית
כי היא כותבת פרוזה כמו שירה,
ושירה,
כמו פרוזה.
אמרתי לה שזה מאוד רומנטי מצידה.
היא השיבה שבעיקרון היא לא כותבת
שירי
אהבה.
היו לה זוג שדיים כמו...
הקשבתי להם מרותק בזמן שהיא הק(ר)יאה לי
את הזבל החדש שהיא כתבה.
כשהיא סיימה, היא הרימה את עיניה
מהמילים
ואני הרמתי את עיני מה...
זוג שדיים.
"נו... מה אתה חושב?"
היא שאלה.
"אני חושב" עניתי לה,
בזמן שהורדתי את החולצה שלי,
"שחבל שאת לא כותבת שירי אהבה"
ובמבט מבין,
ניגשתי לפרום את כפתורי חולצתה.
"כי השירה שלך יפה,
עגולה
וורודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה