גיטנג'לי, מאת רבינדרנת טאגור, 25

25

אם אל דלתך בסוף היום

יגיע המוות,

איזו מנחה תיתן לו?

אניח לפניו

את כל שזכיתי לו הודות לחיי –

לא אשיב אותו בידיים ריקות,

לו היה הוא מגיע לדלתי

בסוף היום.

את לילות האביב והסתיו,

את השקיעות והזריחות,

את הטעמים הרבים המונחים בקערת החיים,

את הפירות והפרחים,

את מגע האור

והחושך בעונג

ובכאב של הלב –

כל אשר רכשתי

כל אשר לשמו התכוננתי זמן רב

יינתן לו לבסוף במתנה

לו המוות יבוא אל דלתי

בסוף היום.

(90)

ביום בו המוות יתדפק על דלתך, מה תציע לו כמנחה?

הו, אניח לפני אורחי את כל תכולת כלי חיי – לעולם לא אתן לו ללכת בידיים ריקות. את מתק המיטב של כל ימי הסתיו ולילות הקיץ, את כל הרווחים והליקוטים של חיי העסוקים אניח לפניו עם היסגרות ימי כשהמוות יתדפק על דלתי.